גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

חרב על הבדים

ברכות סג ע"ב

הלל גרשוני

'הסכת' – עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה.
כדר' יוסי ברבי חנינא, דאמר ר' יוסי ברבי חנינא:
מאי דכתיב 'חרב (על)[אל] הבדים ונואלו'?
חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה.
ולא עוד אלא שמטפשים, כתיב הכא 'ונואלו' וכתיב התם 'אשר נואלנו'.
ולא עוד אלא שחוטאים, שנאמר 'ואשר חטאנו'.
איבעית אימא מהכא: 'נואלו שרי צוען'.

נשווה לקטע הגניזה T-S F 2(1).12:

דבר אחר: 'הס<כ>ת' – אמר להן משה לישראל: עשו כיתות כיתות ועיסקו בתו<רה>,
כי דר' יוסי בר חנינא, דאמ' ר' יוסי בר חנינא:
'חרב על הב<ד>ים ונואלו' – חרב על צוארי שונאיהם של (ישראל) תלמידי חכמים ש<יו>שבין בד בד ועוסקין בתורה.
ולא עוד אלא שמיטפשין, שנאמר 'ונואלו'.
ולא עוד אלא שחוטאין, כת' הכא 'ונואלו' וכת' התם 'אשר נואלנו ואשר חטאנו'.
ואי בעית א<ימא> מיהכא: 'נואלו שרי צען'.

נעמוד על ההבדלים.

בקטע הגניזה נוסף "אמר להן משה לישראל". וכן הוא גם בשאר כתבי היד (בכתבי היד השלמים הגרסה: אמר להן הקב"ה לישראל"). וכנראה נשמט בדפוס.

בקטע הגניזה אין המילים "לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה". וכן אינן בקטע גניזה נוסף. בכתב יד מינכן "שלא ניתנה תורה אלא בחבורה" ובכתב יד פריס ואוקספורד "לפי שאין דברי תורה מתקיימין אלא בחבורה". ואפשר שהיא לשון פירוש שנוספה עם השנים.

"חרב על" או "אל"? לפנינו במקרא "אל", וכן תוקן בגיליון וילנא. אך בכל הדפוסים וכתבי היד: "על". וזה מתאים יותר ללימוד של התלמוד, "חרב *על* שונאיהם" וכו'.

בקטע הגניזה, וכן הוא בכתב יד מינכן, הלימוד מ"מיטפשין" בא פשוט מהמשמעות המילולית של "ונואלו", והלימוד מ"חוטאים" הוא מהגזירה השווה מ"אשר נואלנו ואשר חטאנו". וכך נראה הולם יותר.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.