האם אנשים שנוסעים ברכבת נספרים כעוברים ברשות הרבים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ח ע"א

רשות היחיד הוא כל מקום שיש בו גובה 10 טפחים ורוחב של 4*4 טפחים. בגמרא מדובר על מי שזורק כוורת, שהיא כלי בגודל הזה, מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהלכה נפסק שפטור. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת רש"י ותוספות בביאור הפטור הזה. לדעת רש"י פטור משום שהכוורת נחשבת לרשות היחיד מצד עצמה ואין חיוב בשבת למי שזורק רשות, אלא רק למי שזורק חפצים קטנים יותר. לעומת זאת מדברי התוספות נראה שלדעתם הכוורת לא נחשבת רשות היחיד בזמן זריקתה, אלא רק בשעת הנחתה, וטעם הפטור הוא כי מכיוון שבזמן ההנחה הכוורת היא רשות היחיד – אין זו זריקה מרשות היחיד לרשות הרבים אלא מרשות היחיד לרשות היחיד.

בעל שו"ת ישועות מלכו (או"ח סימן כו-כז) פסק שלפי הדעה שרשות הרבים אינה חשובה כך אם לא עוברים בה שישים ריבוא אנשים – מקום שבו עוברים האנשים ברכבת אינו נחשב רשות הרבים, כי הרכבת עצמה היא רשות היחיד, שהרי היא גבוהה יותר מ- 10 טפחים ויש לה מחיצות, ונמצא שאותם אנשים אינם עוברים ברשות הרבים, אלא הם מצויים ברשות היחיד.
לכאורה נראה שדבריו תלויים במחלוקת שבין רש"י לתוספות. לפי רש"י הכוורת נחשבת לרשות היחיד כל הזמן, גם בזמן שהיא נזרקת באוויר, וכך גם הרכבת, אולם לפי תוספות נראה שבזמן שהרשות נזרקת באוויר היא לא נחשבת רשות היחיד, וייתכן שגם הרכבת, בזמן שמצויה בתנועה אינה נחשבת רשות היחיד.