דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף ז

עמוד א

רש״י ד״ה בין העמודים. שהיו עמודים ברחבה ותולין בהם התגרים פרגמטיא וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים:

ובדף ה. רש״י ד״ה דרך סטיו . מקום איצטבאות שיושבים סוחרים ושם כרמלית עליה דלאו להילוכה הוא כרה"ר:

רש"י שינה בלשונו מסוחרים לתגרים, ואיתא בגמרא עירובין (נה ע"א) רבי יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח ולא מעבר לים היא לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים: רש"י סחרנין. מחזרין בעיירות: תגרין. בעירן במקומן אלא נראה ואינו נראה כדאמר לעיל: ובפירושו בדף נד ע"א ברש"י ד"ה ונראה ואינו נראה. כשמגביה צוארו נראה מתחת זקנו ורוב פעמים שסנטרו וזקנו מכסין אותו כך אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו מתקיים בידו:

על פי זה אפשר לומר שרש"י שינה בלשונו בדף ה' כתב סוחרים כך בדרך כלל מסביר את כל עניני החנונים לוחות פינקס קשרים ועוד במסכת שבת בשם "סוחרים" אבל בדף ז. מפני הסמיכות לנאמר בדף י' ע"א רב אמי ורב אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא הוו טפחי אעיברא דדשא וכו', וכך השינוי סוחרים ותגרים ירמזון לדברי רבי יוחנן בעירובין ובצירוף פירושו של רש"י על תגרים, והם היושבים בין העמודים נוכל יותר טוב להבין מי הם היושבים בין העמודים האחרים נראה ואינה נראה שתורתן משתמרת הם התלמידי חכמים כי טוב סחרה מכל סחורה, ובזה יובן גם מה ראה רש"י לקשור בין מימרת רב יוחנן למימרת רבי אלעזר בדף נד ע"א א''ר (אליעזר) מאי דכתיב {משלי א-ט} וענקים לגרגרותיך אם משים אדם עצמו כענק זה שרף על הצואר ונראה ואינו נראה תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו.