מה מסמל המעיל של ספר התורה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת יד ע"א
"אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: האוחז ספר תורה ערום – נקבר ערום... בלא אותה מצווה".
ב"בירור הלכה" מובא שלפי רוב המפרשים הכוונה היא שאסור לגעת בקלף של ספר התורה כאשר הספר הוא ערום, אולם המהרי"ט והרדב"ז מביאים פירוש אחר שלפיו הכוונה היא שלא יאחז את הספר כאשר האדם הוא ערום. לשון הרמב"ם משתמעת לשני פנים, שכן הוא כותב: "ולא יאחז את ספר תורה כשהוא ערום", וכתב על כך בעל ספר יד פשוטה שלדעתו שני הפירושים נכונים. אכן יש להעיר על כך שאסור בכלל לעמוד ערום במקום שבו יש ספר תורה, כפי שכתב הרמב"ם עצמו (הלכות ס"ת י,י): "מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי... לא ירוק אדם כנגד ספר תורה ולא יגלה ערותו כנגדו".
האיסור לאחוז בספר תורה כאשר הספר הוא ערום מוסבר על ידי המהר"ל מפראג (תפארת ישראל פי"ג) הכותב שכל התורה היא בעצם לבוש לדברים נסתרים ועמוקים. גם המצוות הגשמיות שבתורה, שנראה לכאורה שעניינן הוא גשמי ופעוט, אינן אלא עניינים נשגבים שהתלבשו בלבוש של העולם הזה, כפי שהאדם עצמו מורכב מנשמה עליונה ונשגבה המולבשת בגוף גשמי שהוא ירוד במעלתו ביחס אליה. משום כך אין ראוי לגעת בספר תורה ללא מלבוש. העושה כן מראה שאינו מבין שיש דברים נסתרים שעומדים מאחורי כל מה שבתורה. מי שחושב שהוא יכול לאחוז בתורה עצמה ללא מלבוש – אין באחיזתו כלום, כי חייבים לדעת שמה שנגלה לנו הוא רק הרובד החיצוני, אבל יש עומק עמוק הרבה יותר שמסתתר מאחורי הלבוש החיצוני הזה.
