מדוע תלמיד חכם אינו דומה לכלי זכוכית?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת טז ע"ב
כלי זכוכית אינם מקבלים טומאה מדין תורה אלא מגזירת חכמים, מכיוון שמייצרים כלי זכוכית מחול, בדומה לכלי חרס, שטומאתם מן התורה. אכן, מכיוון שיש הבדל ניכר בין כלי זכוכית לכלי חרס, כי כלי זכוכית הם שקופים ואפשר לראות מבחוץ את תוכם, לכן מסביר רב אשי שכלי זכוכית יכולים להיטמא מגבם, כלומר אם טומאה נוגעת בהם מבחוץ, שלא כמו כלי חרס שיכולים להיטמא רק אם הטומאה נוגעת בהם מתוכם, מבפנים. ב"בירור הלכה" מובא שבעניין זה אין מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד.
יש אנשים שאינם שקופים, אין תוכם כברם, הם מדברים אחת בפה ואחת בלב ואינם מגלים כלפי חוץ את רחשי ליבם. אנשים כאלו דומים לכלי חרס שאינם מקבלים טומאה מבחוץ, כך גם הם מחוסנים יותר ויכולים להתקרב לאנשים רעים וחטאים ולא להיות מושפעים מהם בתוכם. אולם בתכונה זו יש חוסר כנות, לכן מעלה גדולה יותר יש אצל אנשים שתוכם כברם, כמו כלי זכוכית שאפשר לראות מבחוץ את תוכם, כך גם אצלם הכל גלוי ושקוף ואין להם מה להסתיר. אכן, גם אצל אנשים שתוכם כברם יש דרגות שונות. כלי זכוכית הוא פגיע ושביר. כך גם אדם שתוכו כברו, ללא החוסן של התורה הוא יכול להישבר בקלות. ככל שלומד אדם יותר תורה כך הוא מתעלה ומתחזק יותר, לכן תלמיד חכם צריך לשלב את שני היתרונות: להיות מושלם במידת האמת והכנות, שיהיו פיו וליבו שווים, אולם לא כמו כלי זכוכית, שהם שבירים, אלא כמו הארון שהיה מצופה זהב מבית ומחוץ. כך נאמר במסכת יומא (עב,ב): "מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו - אינו תלמיד חכם".
