האם להימנע ממצווה בגלל חשש קטטה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת כו ע"א
בגמרא מסופר על כלה שחמותה שנאה אותה ואמרה לה ללכת להתקשט בשמן אפרסמון, לאחר שהיא התקשטה אמרה לה חמותה ללכת ולהדליק את הנר, ומכיוון ששמן אפרסמון הוא חומר דליק מאוד ועף - אותה כלה נשרפה.
בזמן הגמרא בדרך כלל האישה הייתה הולכת לגור בבית בעלה. במצב שבו היא מתקוטטת עם חמותה ולא רוצה לגור שם נחלקו הפוסקים, יש הסוברים שאם האשה אינה רוצה לדור בחצר אחת עם חמותה, ובעלה רוצה לדור בבית הוריו כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם ולטפל בהם, אין בעלה יכול להכריחה לכך, ובפרט אם חמותה גורמת לסכסוכים בינה לבין בעלה, או שהדבר מקשה על האשה. מקור ההלכה הזו הוא בדבריו של תרומת הדשן (סימן רסג) שפסק שאדם שיש לו ילדים והתאלמן וחושש שאם יתחתן עם אישה שתלד ילדים תהיה קטטה בינה לבין ילדיו, רשאי להימנע מלקחת אישה כזו, למרות שבכך הוא מבטל מצווה. מכאן למדו שמותר אף לבטל את מצוות כיבוד אב ואם כדי להימנע מקטטה. וכן פסק בספר ילקוט יוסף (דינים לאשה ולבת פרק נב – מהלכות כבוד אב ואם).
אולם מאידך יש הסוברים שאין להימנע מקיום מצווה בגלל חשש של קטטה (ח"מ אה"ע א סקי"ב). כך כתב גם בספר תשובות והנהגות חלק ב' (סימן תמד), שמחוייב אדם לטפל באביו הזקן בביתו, אפילו אם סובל מכך, שטרוד בו כל הזמן ובגלל זה לא יכול לשמוח עם בני ביתו, כי בכל פעם שמטפל בו מקיים מצוה, ולא יוכל לבטל מאות מצוות עשה של כבוד אביו, ויסביר לאשתו גודל הזכות לטרוח בזה.
