האם יש קיום מצווה שלא כהלכתה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת כח ע"ב
יש במעשה התפילין שמונה הלכות, כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן – התפילין פסולים. ההלכה הראשונה שמזכיר הרמב"ם בעניין זה היא שהתפילין צריכות להיות מרובעות.
בעיר בגדאד הייתה בתקופה מסוימת בעיה בייצור התפילין, המצב היה שכל התפילין לא היו מרובעות באופן שהיה נראה לעין בלי צורך להשתמש בכלי מדידה. הגיע לשם חכם מתושבי דמשק שהתריע על עניין זה ואמר לרב שהוא יכול ללמדם איך לייצר תפילין מרובעות. אז הכריזו בכל בתי הכנסת שכל התפילין של כולם פסולים ויש להניחם ללא ברכה עד שילמדו האומנים לייצר תפילין מרובעות כהלכתן. רבי יוסף חיים (בשו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סימן ב) כתב שאותם אנשים שהניחו תפילין פסולים (במשך כמה וכמה שנים) לא הפסידו את שכר המצווה, מכיוון שכוונתם הייתה לשם שמים, זאת למרות שלא קיימו את המצווה כהלכתה. אחת מראיותיו היא מרבי חייא שתפר את התפילין שלו עם חוטי פשתן (מכות יא,א), למרות שנפסק להלכה שבאופן זה התפילין פסולים. אין ספק שרבי חייא לא הפסיד את שכר המצווה, וכך גם כל מי שבשוגג לא קיים אותה לפרטיה.
לעומת זאת הרב פראנק זצ"ל (הר צבי או"ח א סימן לה) כתב שאין ראיה מרבי חייא, שכן בתקופתו של רבי חייא עדיין לא הוכרעה ההלכה שתפילין שנתפרו בחוטי פשתן פסולים. מכיוון שאז עדיין הייתה מחלוקת בדבר – רשאי היה רבי חייא לנהוג כהבנתו, ונמצא שקיים את המצווה כהלכתה, אולם לאחר שהוכרעה ההלכה - מי שלא קיים דבר שנפסק להלכה שהוא הכרחי – לא עשה כלל את המצווה ואין לו שכר על קיומה.
