הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
ברכות ו ע"א
ישראל נותנים כוח בפמליה של מעלה
"אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת שנאמר: 'אלהים נצב בעדת אל'. ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם - שנאמר: 'אלהים נצב בעדת אל'. ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם - שנאמר: 'בקרב אלהים ישפוט'".
התלמוד הבבלי מצביע על כך שנושא התפילה הוא נושא חשוב. הקב"ה נמצא בבית הכנסת ושכינה שרויה בקרב עשרה מתפללים.
גם התלמוד הירושלמי (ברכות ה/א) מעצים את חשיבות בית הכנסת והתפילה וגם הוא קובע שהקב"ה נמצא בבית הכנסת:
"רבי אבהו בשם רבי אבהו דרשו את ה' בהמצאו איכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות קראוהו בהיותו קרוב איכן הוא קרוב אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר ולא עוד אלא שאלהיהן עומד על גבן מאי טעמא אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט".
נשים לב לנקודה מעניינת. הירושלמי מוסיף שהקב"ה נמצא על גביהן של ישראל בשעה שהם מתפללים. במילים אחרות עם ישראל מרומם את הקב"ה.
לכאורה מאמר זה הוא מאמר נועז ביותר ומלא חוצפה - האדם נותן כוח לקב"ה! מובן שמדובר כאן רק בהשאלה והמסר של המאמר הוא שהתפילה האנושית יש לה פוטנציאל גבוה מאוד, אולם מעניין הדבר שהתלמוד הירושלמי לא נרתע מאמירות נועזות כדי לחדד יסודות אמונה.
נדגים את הדברים במאמר אחד מן הירושלמי במסכת תענית ד/ה:
"אמר ר' תנחום בר חנילאי קילקול חשבונות יש כאן הדא היא דכתיב ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יי' אלי לאמר בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלם האח מהו האח אין תימר באחד באב עדיין לא נשרף אין תימר באחד באלול ביום ולילה נפק בלדרה מן ירושלם ואתי לצור אלא קילקול חשבונות יש כאן. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו אמר יעשה זה ראש לחשבונות".
הנביא יחזקאל קובע שחורבן הבית היה בא' באב. והרי כולנו יודעים שחורבן הבית התרחש בט' באב. מסביר הירושלמי שהנביא בחר בתאריך שגוי כדי ללמד אותנו שבשעה שעם ישראל נמצא בשפל כל המציאות מבולבלת, והוא לא נרתע להמחיש זאת על ידי אמירה נועזת: הקב"ה, כביכול, התבלבלו חשבונותיו.
