בחירות - אין ממנים פרנס אלא אם כן נמלכין בציבור
הרב יהודה זולדן
ברכות נה ע"א
"אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (שמות לה, ל). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן?".
דברי רבי יצחק הם הבסיס ההלכתי לתוקפם ומעמדן של בחירות שמבטאים את רצון העם והסכמתו למנהיגות. "נמלכין בציבור" - נוטלים עצה מהציבור. המלך שנבחר הוא התוצר של אותה התייעצות.
לא רק מלך, אלא כל מנהיג שמוביל אחרים, עליו לקבל את הסכמתה של הקבוצה אותה מנהיג או פועל בשמה. בצלאל התמנה לתפקיד מוגדר - בנין המשכן, אך היה עליו לקבל את תמיכת עם ישראל בהיותו שליח הציבור. המשכן לא נקרא בשום מקום משכן בצלאל, כי הוא בנה אותו בשם עם ישראל.
החתם סופר (שו"ת חושן משפט, סימן יט) נשאל אודות רב שהתמנה ע"י השלטון, האם יש תוקף למינויו? לאחר שהביא גמרא זו כתב החתם סופר: "מעתה ישפוט אדם, אם בצלאל שהיה מלא בחכמה ובתבונה ובדעת, צוה עליהם הקב"ה ע"י שלוחו הנאמן משה רבנו ע"ה, ולא רצה להכריחם להתמנות, שלא בשאלת פיהם ורצונם, ואיך יתמנה שום אדם בשום התמניות, מבלי שאלת פי ורצון רוב הקהל?".
השתתפות בבחירות, באמצעותה תיקבע המנהיגות של עם ישראל בארצו, היא מצווה מהתורה. "כי תבוא אל הארץ ... ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי, שום תשים עליך מלך" (דברים יז, יד-טו). "שום תשים" ולא "שום אשים". "דאת הוא דשוי עלך" (ירושלמי סנהדרין ב, י), אנו הם אלו שמצווים לשים עלינו מנהיגות בארץ.
