מדוע נביא צריך להיות עשיר?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת צב ע"א
אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה.
מדוע נביא צריך להיות עשיר? הרי לכאורה הנבואה הוא עניין רוחני שלא אמור להיות קשור לעושר גשמי?
במסכת נדרים (לח,א) לומדים זאת ממשה רבנו ע"ה, שלאחר שנשברו הלוחות הראשונות אמר לו הקב"ה: "פסל לך", וכך אמר שם רבי חמא בר' חנינא: "לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, שנאמר: פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, פסולתן שלך יהא". מכאן משמע שבזמן נתינת הלוחות הראשונים משה רבנו עדיין לא היה עשיר.
על פי זה ביאר מרן הרב קוק זצ"ל שתכונת העושר אינה הכרחית לנביא, כי כאשר העולם מצוי בשלמות, כפי שהיה במעמד הר סיני, בזמן נתינת הלוחות הראשונים, אין לעושר מעמד מיוחד אלא זהו אחד מסוגי השפע שמשפיע הקב"ה על עולמו.
אולם כאשר ירד העולם ממדרגתו, בעקבות חטא העגל, מאז נוצרה לעושר תדמית "נוצצת" שמאפשרת לבעליו להשפיע ולפעול בעולם וגורמת לקולו להישמע באופן מיוחד.
מאז אותה ירידה משמש העושר כמסייע לחכמים להשמיע את דבריהם, כמו שכתוב (משלי יד,כד): "עטרת חכמים עשרם", ולכן גדולי מוסרי התורה שבכתב ושבעל פה שבין חכמי ישראל היו גם עשירים, כפי שאמרו (גיטין נט,א): "מימות משה עד רבי, ומימות רבי עד רב אשי, לא מצאנו תורה וגדולה במקום אחד".
