עוצמתה של השבת / רפי זברגר

שבת קיח ע''א

הקדמה

במידה מסוימת הדף שלנו מהווה דף מרכזי במסכת שבת. אנו לומדים על משמעות מצוות ענג שבת המהווה מרכיב מרכזי בקיומה ושמירתה של שבת קודש. יש מחלוקת פרשנים האם מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה, או מן הנביאים. נלמד מספר מאמרי חז''ל העוסקים בעונג שבת ובשמירת שבת בכללותה. 
 

הנושא

• אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת - נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר (ישעיהו נ''ח, י''ג-י''ד): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. - אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
יש פירושים שונים למימרא זו של רבי יוחנן בשם רבי יוסי, נציין את הסברו הבית יוסף אשר מקביל את האדם המוציא הוצאות, גם אם אינן הכרחיות כדי לענג את השבת, הרי הוא זוכה גם לנחלה ללא הגבלה כפי שהובטח ליעקב (בראשית י''ג, י''ד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ
• אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת - נותנין לו משאלות לבו, שנאמר (תהלים ל''ז, ד'): וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. 
עונג שבת היא בעצם קיום משאלות הלב. שהרי משאלות ליבו של אדם להיות קשור בעבותות לקדוש ברוך הוא, וזה קורה כאשר אדם מענג ומתענג על השבת. 
• עונג זה איני יודע מהו? כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר: זה עונג שבת. במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפי' דבר מועט ולכבוד שבת עשאו - הרי זה עונג. מאי היא? אמר רב פפא: כסא דהרסנא
המחלוקת היא האם צריך לענג בדבר גדול כמו סלק, דג גדול וכדומה, או שמא מספיק לענג בדברים קטנים כמו דגים קטנים המטוגנים בשמן וקמח (כסא דהרסנא). בין כך ובין כך, מדובר ב''תענוג רוחני'' הבא לידי ביטוי בארוחה מענגת, קטנה כגדולה. 
• אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המשמר שבת כהלכתו, אפי' עובד עבודה זרה כדור אנוש - מוחלין לו שנאמר (ישעיהו נ''ו, ב'): אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. אל תקרי מֵחַלְּלוֹ אלא - מחול לו.
מלמד אותנו רבי חייא בשם רבי יוחנן כי שמירת שבת אינה ''מצווה פרטית'' אחת ויחידה, אלא היא בעצם מלמדת על מהותו של האדם. מה חשוב לו, וכיצד הוא רואה את הקשר של הקדוש ברוך הוא אליו בכל עת ובכל שעה. אדם השומר שבת, מענגו ומכבדו, הרי הוא מצהיר לאחרים, אך קודם כל לעצמו: אני שייך לעולם של הקדוש ברוך שהביטוי הכי מעשי שלו הוא שמירת השבת ועינוגה. גם אם האדם עובד עבודה זרה, שמירת שבת שלו, מעצימה, ומצילה ומכפרת על החטא החמור של עבודה זרה. 
• אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה - לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר (שמות ט''ז, כ''ז) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ וכתיב בתריה (י''ז, י''ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
כוחה של השבת כל כך גדול, כך שאם בני ישראל היו שומרים את השבת הראשונה בשעה שנצטוו על כך במדבר סיני, הרי שהיו מחוברים לקדוש ברוך הוא ''מצד הבריאה'', וחיבור כזה אינו מתנתק לעולם (מהר''ל). שמירת שבת הראשונה הייתה מגינה על עם ישראל למשך כל הדורות. 
• אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר (ישעיהו נ''ו, ד') : כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וכתיב בתריה (ז') : וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
שמירת שתי שבתות ברצף מייצרת שבת (שנייה) שבה ימות החול שלפניה וימות החול שלאחריה שמורים ומגינים מכל משמר. ואז יביא אותנו הקדוש ברוך לעבודת בית המקדש ולגאולה שלימה.  

מהו המסר

למדנו היום מספר מימרות חז''ל המלמדים על כוחה ועוצמתה של השבת. אדם הקונה ומכין אוכל מיוחד לכבוד שבת, בין אם הכין דברים גדולים, או אף דברים קטנים, כל אחד לפי יכולתו, הרי הוא מענגה בגשמיות וברוחניות וזוכה לדברים הרבה. זוכה להגשמת משאלות הלב הכי פנימיים של האדם היהודי. זוכה לנחלה בארץ ישראל המובטחת, שגם היא משאלת לב של כולנו, כפי שאנו מתפללים שלש פעמים ביום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב. אפילו אדם שעובד עבודה זרה, בעצם קיום השבת הוא מוכיח לנו מה ''הנקודה הפנימית'' שלו, ובכך נמחל לו על חטא עבודה זרה.
הקשר בין עם ישראל ''מצד הבריאה'' ''פוספס'' באי קיום שמירת השבת במדבר סיני, אך אנו מייחלים, מקווים ומתפללים שנצליח לשמור, ולוא שתי שבתות, על מנת שהגאולה בוא תבוא במהרה בימינו.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]