האם גידול תוכי מתאים לרוח התורה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קכו ע"ב
נאמר במשנה שרבן שמעון בן גמליאל סבור שלוף, שהוא מין קטנית שאין ראוי למאכל אדם או בהמה, אינו מוקצה בשבת, משום שהוא ראוי למאכל עורבים. רש"י מסביר שיש אנשים עשירים שמגדלים עורבים לגדולה, ולכן יש להם צורך בכך. מדבריו משמע שמותר ליהודי לגדל עורב בביתו. אכן, הפוסקים האחרונים דנו בעניין זה.
בעל שו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן לה), לאחר שמסיק שצפורים המנגנות בקול נעים וסגורות בכלובן הינן מוקצה, דן בשאלה העקרונית האם מותר בכלל על פי רוח התורה לגדל צפורים שאינן כשרות לאכילה. גם אחיו, בעל שו"ת באר משה (ח"ב סימן כח) דן בכך, ומסקנת שניהם היא שאין ראוי לגדל עוף טמא, כגון תוכי, בבית. בעל שו"ת בצל החכמה אף מוסיף שאין ראוי לגדל תורים ובני יונה, שהיו כשרים להקרבה בבית המקדש, וכעת שנפסקה הקרבתם אין ראוי לגדל אותם בבית פרטי. כך סבור גם בעל שו"ת אפרקסתא דעניא (סימן קסג).
לעומת זאת הבית יוסף (יו"ד סימן קיז) מביא בשם אורחות חיים שמותר לגדל עופות המדברים, שהם עופות טמאים, בבית, רק שאסור לעשות בהם סחורה. ואילו הלבוש מתיר אף לעשות מסחר בעופות כאלו, למרות שאסור לעשות מסחר בדברים האסורים באכילה, משום שעופות אלו לא מיועדים למאכל. כך הוא כותב: "עופות טמאים שמגדלים אותם בבית משם נוי או שחוק, כגון אלו עופות המדברים, מותר לגדלם ולמוכרם ולהשתכר בהם, שגם אלו למלאכתן עומדים מיקרי".
