מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
מלחמות רשות, שבעה עמים ועמלק
"ואין מוציאין למלחמת הרשות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד". מלחמת רשות "היא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו" (רמב"ם הל' מלכים ה, א). זאת לעומת מלחמת מצוה שהיא :"מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. ...מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת" (רמב"ם שם). כיום יש סמכות שלטונית שמוציאה למלחמות בעת הצורך, אך אין מלחמות רשות כי אין סנהדרין. מלחמות ישראל כיום הן מלחמת מצוה- עזרת ישראל מיד צר.
באשר למלחמת שבעה העמים ומלחמת עמלק, במשנה (ידים ד, ד) נאמר שסנחריב בלבל את האומות ואבד זכרם. עם זאת שאבד זכרם, מוני המצוות מנו את המצוה להכרית את זכרם. הרמב"ם (ספר המצוות מצות עשה קפז) מסביר, שאמנם אין אנו יודעים לזהות מי מבין האומות הוא מצאצאי העמים הללו במובן האתני, אבל הם בהחלט קיימים, ועל כן תקף הצווי לאבדם. מדהים, שגם היום האיום: "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים" (אסתר ג, יג) בפצצה אחת, בא מאותו מקום – מפרס. מוטלת חובה להלחם במי שעומד עלינו לכלותנו, והקב"ה יצילנו מידם.
הרב שלמה גורן (מועדי ישראל, עמ' רו- ריז), שואל, סנחריב בלבל את האומות בסוף בית ראשון, ואם כן איך ידעו בתחילת בית שני לזהות בשושן ובשאר מדינות המלך מי הוא מזרע עמלק? לפיו, מאז שנגזרה הגזרה להשמיד את עם ישראל עד היום שנקבע לבצוע, היו אחד עשר חודשים. בפרק הזמן "בודאי התארגנו כל העמלקים שונאי ישראל שהתערבבו בין האומות, וכאילו הגנים של שנאת הדורות נגד עם ישראל שהיו רדומים במשך דורות התעוררו מחדש בקרב זרע עמלק". כשנהפכה אחר כך הקער על פיה, והיהודים הם אילו שנלחמו בעמלקים, היה בידי היהודים רשימות שמיות של כל העמלקים שהתייצבו לגיוס נגד היהודים, וע"פ הרשימות הללו ידעו במי לפגוע.
