מהי ההשפעה של מים אחרונים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין יז ע"ב

במשנה נאמר שחיילים הנמצאים במחנה ואין להם מים – פטורים מנטילת ידיים ורשאים לאכול לחם. ב"הלכה ברורה" מובא שהשולחן ערוך פוסק כך לא רק לגבי חיילים אלא גם לגבי מי שנמצא במדבר או במקום סכנה שפטור מנטילת ידיים. בגמרא אמר אביי שפטור זה הוא דווקא מנטילת ידיים, אולם מים אחרונים חובה, שהרי זוהי תקנה שבאה למנוע סכנה, שמא יש גרגר מלח סדומית שמסמא את העיניים בידיו של האדם וללא מים אחרונים יש חשש שיסמא את עיניו.

לא כל עם ישראל מקפידים על נטילת מים אחרונים, כך כותבים התוספות (ד"ה מים), הרא"ש (ברכות פ"ח סימן ו), הטור (או"ח סימן קפא) והלבוש (סימן קפא,ט) שלא נוהגים במים אחרונים, מפני שמלח סדומית אינו מצוי אצלנו, ומוסיף הלבוש שאנחנו לא מקפידים על ידיים מזוהמות ולכן ניתן לברך ברכת המזון גם ללא מים אחרונים. כך גם מביא השולחן ערוך (קפא,י) שיש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים.

עם זאת ידוע בשם הגר"א שיש למים אחרונים גם טעם נסתר על פי הסוד. מרן הרב קוק זצ"ל (עין איה ברכות פ"ו אות מד) הסביר שכל אכילה, מכיוון שהיא פעולה גשמית, בהכרח משאירה על האדם רושם בהמי. לכן אנשי מעלה צריכים לבצע פעולה שתסיר את הרושם הזה מהם, וזוהי המטרה של המים האחרונים – להתנתק מההשפעה הגשמית של האכילה ולחזור להיות אדם נעלה.