חיבור לדבר טוב / רפי זברגר

עירובין כה ע"א-ע''ב

הקדמה

למדנו את פסקו של רבי עקיבא המתיר לטלטל בקרפף של יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה. אך אם לא הוקף לדירה, גם רבי עקיבא מסכים שאין היתר לטלטל. אם גודל הקרפף קטן מבית סאתיים – כולם מסכימים כי מותר לטלטל, למרות שלא הוקף לדירה. הגמרא דנה על מדידת גודלו הקרפף, והאם ניתן שלא להחשיב חלק ממנו, כדי "לרדת" לשיעור הקטן מבית סאתים ואז ניתן להתיר לטלטל שם, למרות שלא הוקף לדירה. נדון באחד מהאופנים לביצוע ''הורדה'' מעין זו:
קרפף בית שלש, וקירה בו בית סאה. רבה אמר: אויר קירויו מייתרו, ורבי זירא אמר: אין אויר קירויו מייתרו.
אם סאה אחת מתוך שלוש סאים של קרפף היה מקורה בתקרה, באנו למחלוקת אמוראים: רבה אינו מחלק בין הקטעים השונים, ומחשיבם כשטח קרפף אחד. ומכיוון שגודל כל השטח יותר מבית סאתיים, ולא הוקף לדירה – אסור לטלטל בו. רבי זירא מחלק בין הקטעים, וסובר כי החלק המקורה מהווה קרפף בפני עצמו, כיוון שאנו אומרים ''פי תקרה יורד וסותם'', וכן החלק השני מהווה יחידה בפני עצמה. ומכיוון שאין באף אחד מהם יותר מבית סאתיים, מותר לטלטל בהם.  
 

הנושא

בעמוד ב' מביאה הגמרא מקרה, בו אין מחלוקת בין האמוראים:
אמר רבי זירא: ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר – שאסור. מאי טעמא? הואיל ואויר חצר מייתרו.
רבי זירא מסכים לרבא במקרה והקרפף בגודל בית סאתיים פתוח כולו לחצר, שיהיה אסור לטלטל בו, וכן אסור להעביר חפץ מהקרפף לחצר וההיפך, כיוון שבמקרה זה אין ''פי תקרה יורד וסותם'' ולכן הכול מהווה יחידה אחת, ומחשיבים את הקרפף להיות יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, ואסור בטלטול. 
מתקיף לה רב יוסף: וכי אויר המותר לו אוסרו?
מקשה רב יוסף על פסקו זה של רבי זירא. כיצד ייתכן שהחצר, שהיא מקום דיורין, תצטרף לקרפף ותאסור אותה. הרי כל עוד לא היה פתח פתוח במילואו לחצר, היה מותר לטלטל מהחצר לקרפף, שכן, הקרפף היה בגודל בית סאתיים (אין צורך להקיפה לדירה) והחצר היה מקום דיורין. אם כן, כיצד מקום מותר (חצר) מצטרף למקום אסור ואוסר לטלטול בכל המקום כולו?
אמר ליה אביי: כמאן? כרבי שמעון. 
אביי שואל את רבי זירא: הקושיא שלך על רבי זירא בנויה על שיטת רבי שמעון אשר ''מחבר'' שתי קרפיפות (או קרפף וחצר) להיות רשות אחת, ולאור זאת במקרה שלנו החצר תידון כמקום מותר ולא תאסור, על בני הקרפף את הטלטול. אך לפי חכמים החולקים על רבי שמעון, ואוסרים טלטול מקרפף לקרפף, הרי החצר אצלנו תידון כ''מקום אסור'' ואם הקרפף נפתח במילואו למקום אסור, ייאסר גם הקרפף, לדברי רבי זירא. 
לרבי שמעון נמי הא איכא אויר מקום מחיצות. 
ממשיך אביי וטוען כי גם אם רבי זירא ילך לשיטת רבי שמעון, הרי לאחר שנפרץ במילואו לחצר, מקום המחיצה המפריד בין הקרפף לחצר, מצטרף לקרפף והופך אותו להיות גדול מבית סאתיים ולכן הוא נאסר. 
דאמר רב חסדא: קרפף שנפרץ במלואו לחצר - חצר מותרת, וקרפף אסור. חצר מאי טעמא, דאית ליה גיפופי? והא זמנין דמשכחת לה איפכא, אלא משום דאמרינן, זה - אויר מחיצות מייתרו, וזה - אין אויר מחיצות מייתרו.
מוכיח אביי את טענתו, מדברי רב חסדא, האוסר לטלטל בקרפף במקרה כמו שלנו (נפרץ קרפף במילואו לחצר) בדיוק מן הסיבה, שמקום הכותל המפריד בין הקרפף לחצר (גיפופי) מתחבר לגדול הקרפף כולו, ומגדילו ליותר מבית סאתיים, ומכיוון שלא הוקף לדירה – אסור לטלטל בו. ומן העובדה שרב חסדא דיבר דווקא על קרפף שנפרץ במילואו לחצר ולא במקרה הפוך (חצר שנפרצה במילואה לקרפף), שהרי גם במקרה זה לכאורה היה אסור לטלטל בחצר משום ''נפרץ למקום האסור לה'' (קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה מהווה מקום אסור), ומכיוון שלא הזכיר גם את המקרה ההפוך, נראה שהוא סובר כרבי שמעון, שאינו אוסר חיבור של חצר שנפרץ לקרפף. ולכן עלינו להסביר בדברי רב חסדא, שהחצר ''מייתר'' את הקרפף בשטח המחיצה ביניהם (ומגדילו ליותר מבית סאתיים ואוסרו), לעומת הקרפף שאינו מייתר את החצר, שהרי בחצר אין דין בית סאתיים שלא הוקף לדירה, ואין גבול לשטח החצר המותר.  
 

מהו המסר

בקושיית רב יוסף על רבי זירא למדנו היום עיקרון מעניין: לא יכול להיות שמקום שהוא מותר (חצר, לפי שיטת רבי שמעון) יצטרף למקום אסור (קרפף של הוקף לדירה), ויאסור עליו.
משמעות עיקרון זה: דבר מותר אינו יכול להצטרף למשהו אחר להוות גורם לאסור.
באנלוגיה ליחסים בין בני אדם, נוכל לומר כי ''אדם חיובי וטוב'' המתחבר אפילו לאדם פחות טוב, יכול לעשות לאדם השני ''רק טוב'' ולא יכול להוות ''גורם מתסיס''. נסיק מכך, מסקנה מעשית, כפי שכבר הוכחנו בעבר מספר פעמים: כדאי מאוד ורצוי להתחבר ל''אנשים טובים'', ומחיבור זה יכול לצאת רק דברים טובים. ומשכך, רצוי מאוד גם לחבר את ילדינו לחברה חיובית ויוצרת, חברה שמטרתה לעשות דברים טובים ומועילים לעצמה ולסביבתה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]