טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מי שלימו קורמי באגמא – מתקה
"רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו: ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא?" (עירובין, כב ע"א).
פירוש: רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, כי הא [כמו זה] שרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב [היה הולך לבית הרב] ללמוד תורה. אמרה ליה דביתהו [לו אשתו]: ינוקי דידך מאי אעביד להו [התינוקות שלך מה אעשה להם] לפרנסם כשאתה אינך מפרנסם? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא [האם נגמרו כבר הקנים באגם]? ואם אין מאכל אחר, שיאכלו את קני הסוף (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: מתקה שם באנגלית: Water Mannagrass שם מדעי: Glyceria fluitans
שם נרדף במקורות: קורמי?
הנושא המרכזי: מהם "קורמי"?
להשלמה עיינו במאמר "קרמית חייבת בחלה" (פסחים לה ע"א).
שאלת מפתח בזיהוי ה"קורמי" היא היחס בין שם זה ל"קרמית" שבה עוסקת הגמרא בפסחים (לה ע"א): "וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא"(1). בתשובות הגאונים (הרכבי סי' שנ"ב) נאמר: "קרמית שפירשוהו שיצניתא דמישתכחא בין כלניאתא. הוא מין שאנו יודעין אותו ונמצא בכפרים בבבל בין הגמא שהוא כולניאתא באגמים. ואין בני אדם זורעים אותו אלא הוא צומח לעצמו ואנשי הכפרים קוראין אותו קוראמי. כי דאמרינן בעירובין הא קוראמי באגמי ואוכלין אותו בשני בצרות". גם הערוך (ערך "קרם") מזהה בין "קורמי" ובין "קרמית": "בפרק עושין פסין בגמרא מותר להקריב מי שלימו להו קרמי דאגמא. בפרק כל שעה בגמרא אלו דברים רבי יוחנן אמר קרמית חייבת בחלה פי' עשב כדאמרינן קרמי דאגמא". באופן זה מזהים מפרשים נוספים. למשל רבינו חננאל (פסחים, לה ע"א) כתב: "קרמית עשב כדאמרינן קורמי דאגמא". על פי גישה זו הצעות הזיהוי המובאות במאמר "קרמית חייבת בחלה" (פסחים לה ע"א) מתייחסות גם ל"קורמי". בשורות הבאות אוסיף זיהויים שלא הוזכרו במאמר הנ"ל. ייתכן שהם בלעדיים ל"קורמי" או אולי קשורים גם ל"קרמית". אפשרות נוספת היא שזיהויים אלו קשורים דווקא ל"קרמית" ולא ל"קורמי".
מהזיהויים המובאים ברש"י בסוגייתנו משתמע לכאורה ש"קורמי" אינם "קרמית" משום שהוא מפרש באופן שונה בשתי הסוגיות. כאן מפרש רש"י: "קורמי - ירקות לישנא אחרינא גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא באל"ף בי"ת דר' מכיר מצאתיו". בפסחים (לה ע"א) מפרש רש"י: "שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלעז, עגול הוא כעין דוחן, ושחור, לישנא אחרינא שמעתי: אשדרניל"א, ונמצאת בשיפון".
רבינו חננאל בעירובין (כב ע"א) פירש: "אמרה ליה דביתהו ינוקי מאי אעביד להו הוה אמר לה איכא קראי באגמא. פי' ירקות שדה באגם יאכלו מהם". פירוש זה סותר במידת מה את פירושו בפסחים שם זיהה את ה"קרמית" כ"קורמי". בין אם "קורמי" הם ירקות ובין אם הם ליבת מין גמי קשה להבין מדוע סבר רבי יוחנן בן נורי שהם חייבים בחלה. אמנם אנו מוצאים בגמרא התלבטות לעניין ברכת המזון (ברכות, לז ע"א) ביחס למינים דמויי דגן כאורז ודוחן אך לא לגבי ירקות. יתר על כן רבי יוחנן בן נורי חלק על חכמים לגבי אורז ודוחן ומסתבר, אם כן, שגם ה"קרמית" דומה לדגן. גם פירושו של רב צמח המובא על ידי ח. י. קאהוט (ערך "קרם"), ש"קרמית" הם "חטים שלא נתמלאו יפה" מצביע על כך שאין זהות בין "קורמי" ו"קרמית". הצעת רב אדא בר מתנא לאשתו לאסוף "קורמי" ב"אגמא" שולל במידה רבה את האפשרות שהיא נשלחה לשדה תבואה לאסוף חטים פגומות.
מסוגייתנו ניתן להסיק ש"קורמי" הוא צמח בר כלשהו הראוי למאכל בדוחק ואילו מ"קרמית" ניתן להכין קמח. רמז לאופיו של קמח זה נוכל לקבל ממחלוקת חכמים ורבי יוחנן (ירושלמי, וילנא, חלה, פ"א הל' א): "תני א"ר יוחנן בן נורי: קרמית חייבת בחלה. ריב"נ אמר באה היא לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקוה. על עיקר בדיקתה הן חולקין. ריב"נ אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ". מפרש "פני משה": "קרמית. זה הקצח ניילא בלע"ז דס"ל לריב"נ שבאה היא לידי מצה וחמץ כשאר חמשת המינין כלומר שהן ניכרות בין מצה לחמץ לפי שבאות לידי חמוץ". אמנם לא ניתן לקבוע ממחלוקת זו בביטחון האם עיסת "קרמית" מחמיצה אך ברור שמדובר בצמח שניתן להכין ממנו קמח. הדבר הסביר ביותר הוא שמקור הקמח הוא בגרגירים אם כי לכאורה ניתן לטחון גם שורשים או חלקי צמח אחרים לאחר ייבושם. העובדה שרבי יוחנן בן נורי סבר ש"קרמית" חייבת בחלה מצביעה על דמיון לדגניים לפחות בכך שמשתמשים בגרגיריה. כך הבין בעל "מוסף הערוך" (ערך "קרם"): "מין עשב אשר מזרעה עושים פת. עיין שיצניתא".
זהות ה"קורמי"
על פי שני הפירושים המובאים ברש"י "קורמי" מתייחסים לחלקים וגטטיביים (איברים שאינם קשורים לרבייה) של הצמח ולא לזרעים/גרגירים. על הפירוש הראשון הכוונה לירקות כלשהם. לפירושו של רבי מכיר הכוונה לליבת צמח מים כלשהו דוגמת הגומא.
ע. לעף זיהה את ה"קורמי" כצמח Glyceria fluitans (תמונה 1). קרוב משפחתו מתקה טובענית (Glyceria plicata) הוא מין נדיר הגדל בצפון הארץ. המתקה היא עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים בעל גרגירים מתוקים אכילים. גם השמות העממיים של המתקה באנגלית מעידים הקשר שלה למזון. היא נקראת Floating Sweet-Grass (עשב-מתוק צף) או Water Mannagrass (עשב-מן של המים). זיהוי זה מובא ב"תלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ שם נכתב:
"... זהו עשב רב שנתי הצומח במקומות מוצפי מים. גובהו מגיע עד למטר ואורך עליו לכ – 10 ס"מ. גבעולו של הצמח עסיסי וראוי גם למאכל אדם, אף כי כרגיל הוא משמש כמזון משובח לבהמות. מגרעיניו של צמח זה מכינים דייסה הנחשבת לטעימה ביותר, ובמשך שנים רבות היה מסחר רציני בגרגירים אלה".
במחקר שסקר צמחי בר שנאספו לצורך מאכל בפולין נכתב שעד תחילת המאה ה- 20 גרגירי המתקה נטחנו לקמח ששימש להכנת לחם מוערך מאד(2). מחיר הלחם היה גבוה משום שהיה צורך להשקיע זמן רב באיסוף הזרעים. העצה שנתן רב אדא בר מתנא לאשתו לאסוף "קורמי" ב"אגמא" מזכירה את אופן ניצול המתקה בעבר במקומות מוצפי מים.
הצעה נוספת שהעלה לעף בתכתובת עם אהרונסון היא שמדובר במין הדגן חפורית (Phalaris) (תמונה 2) ששמה הערבי קורראם או קורריס המזכיר את השמות "קורמי" או "קרמית". לסוג זה כמה מינים בארץ המשמשים כצמחי מרעה (למשל חפורית הפקעים). לעף כנראה חזר בו לאחר שאהרונסון טען במכתב שמעולם לא שמע על שימוש בחפורית לאפיית לחם או שימוש אחר. בסקירה שערכתי במרשתת התברר לי שזרעי המין חפורית קטנה (Phalaris minor) ניתנים לטחינה לקמח ומשמשים לאפיית לחם, עוגות ועוד. השימוש בחפורית אפשרי אם כי מייגע בגלל גודל הזרעים הקטן(3). הקושי הקיים בזיהוי זה הוא העובדה שהמינים החיים באזורנו אינם קשורים לביצות. אחד המינים הגדל בביצות הוא Phalaris aquatic אך הוא מוגבל לדרום אירופה והקווקז. דרך פתרון לקושי זה הוא אם נפרש את "אגמא" לא רק כגוף מים אלא אחו או שטח מרעה באופן כללי.
מעניין לעניין באותו עניין, אסיים בסיפור מדהים ששלח לי הרב יואל עמיטל מהספר שפע חיים (מחבר שו"ת דברי יציב) של הרב רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם הרבי מצאנז-קלויזנבורג, מייסד קרית צאנז בנתניה ובית החולים לניאדו:
"ובגמ' עירובין כב א מסופר דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו אמר לה מי שלימו קורמי באגמא פרש"י קורמי ירקות לישנא אחרינא גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא.
וכמה שבח והודיה יש לו לאדם ליתן להשי"ת על שיש לו יותר מעשב השדה ואף אם היה לו רק עשב למאכל היה עליו להודות להשי"ת שכמה פעמים נזדמן לי בהיותי במחנה ההשמדה ששמחתי כמוצא שלל רב כאשר מצאתי עשב בשדה והנאצים הרוצחים לא הבחינו ולא מנעו בעדי מלקוטפו ולאוכלו והלואי הייתי מודה היום להשי"ת כשאני מברך כמו שהודיתי אז על העשבים והרי איגלאי מילתא למפרע שאכן טובה גדולה היתה לי מכך שאלמלא הזמין לי השי"ת את העשבים הללו לא הייתי מסוגל להשאר בחיים עד היום הזה ומה יתאונן גבר חי על מדותיו של הקב"ה וכי הקב"ה חייב לך משהו מי הקדימני ואשלם איוב מא ג ועי' ויק"ר ט ב מ ("שפע חיים", ח"ג פרשת ויצא).
(1) פירוש: וְכֵן הָיָה ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: קְרָמִית שאף היא מין ממיני דגני הבר חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה כשם שיש להפריש חלה לכהן מעיסות של שאר מיני דגן. ושאלו: מַאי [מהי] קְרָמִית זו? אָמַר אַבַּיֵי: היא הצמח הקרוי שִׁיצָנִיתָא, אף שם זה לא היה ידוע לכל, ושאלו מַאי [מהי] שִׁיצָנִיתָא זו? אָמַר רַב פַּפָּא: שִׁיצָנִיתָא דְּמִשְׁתַּכְּחָא בֵּינֵי כַּלָּנִיתָא [השיצנית הנמצאת בין הכלניות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(2) Łukasz Łuczaj and Wojciech M Szymański, 2007, 'Wild vascular plants gathered for consumption in the Polish countryside: a review'. Journal of Ethnobiology and Ethnomedicine, 3:17.
Łuczaj ŁJ, Dumanowski J, Köhler P, Mueller-Bienick A. 2012, The use and economic value of manna grass (Glyceria) in Poland from the middle ages to the twentieth century. Hum Ecol. 40: pp. 721–733.
(3) Maryam Keshavarzi, Mahnaz Khaksar and Mahvash Seifali, 2007. Systematic Study of Annual Weed Phalaris minor Retz. (Poaceae) in Iran. Pakistan Journal of Biological Sciences, 10: 1336-1342.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
