"מובילנא מאניה אבתריה..."
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין כז ע"ב
רבי יוחנן אמר שמי שיסביר לו דבר מסוים, הוא (ר' יוחנן) יוליך את כליו אחריו לבית המרחץ, כלומר ישרת אותו.
מדוע התבטא רבי יוחנן דווקא באופן זה כדי לבטא את הערכתו למי שיסביר לו את הדבר?
בהקדמה לספר שערי ישר כתב הגר"ש שקאפ בשם גיסו, שבדבר עמוק הדורש עיון ויגיעה שקשה להבינו בהשקפה ראשונה, יכולת ההבנה של הלומד תלויה בעיקר בהערכה שלו למלמד ובאמונה שלו שאכן המלמד הבין את הדבר לאמיתו ולאשורו. על פי זה הוא הסביר את המסופר במסכת בבא קמא (כ,א) שרב חסדא שאל שאלה עמוקה את רמי בר חמא, ואמר לו רמי בר חמא שהוא יענה לו את התשובה רק אחרי שרב חסדא ישמש אותו, ואכן רב חסדא כרך עליו את הסודר ואז הסביר לו רמי בר חמא את העניין. הסיבה לכך היא שרמי בר חמא רצה להיות בטוח שרב חסדא אכן משתוקק ללמוד ממנו את העניין כמו תלמיד הבטוח ברבו, לכן הוא אמר לו שרק לאחר שיעשה פעולה המוכיחה זאת הוא יסביר לו.
על פי זה אפשר להבין גם את דברי רבי יוחנן כאן, כי ייתכן שחשב שיש מי שיודע את ההסבר אולם יחשוש לומר אותו לרבי יוחנן, שמא רבי יוחנן, שהיה גדול הדור, לא כל כך יחשיב אותו ולא יאמין לגמרי ביכולתו להבין את עומק העניין ולכן לא יבין במהרה את עומק ההסבר, משום כך אמר רבי יוחנן שאין הדבר כך, אלא הוא מבטל את כל חשיבותו ומוכן לשמוע את ההסבר כתלמיד מפי רבו. "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה בוז יבוזו לו".
