מהו מנהג ירושלים בקביעת הלילה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין לד ע"ב
בין השמשות הוא זמן שהינו ספק יום ספק לילה, וכידוע נחלקו הראשונים איך להגדיר אותו, ושיטת רבנו תם היא שהלילה מתחיל מאוחר יותר מאשר לפי שיטת הגאונים. ישנם המחמירים לא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שיגיע זמן הלילה על פי שיטת רבנו תם.
מסופר (מובא בציץ אליעזר חי"ז סימן לב) שבזמנו של הרב זוננפלד נפטר בשבת בירושלים אחד מזקני הרבנים שעלו מחו"ל, תלמיד חכם גדול וירא שמים. לפנות ערב פנתה הרבנית לביתו של רבי חיים ובקשה שהיות ובעלה הרב החמיר על עצמו כל ימיו, לפי שיטת ר"ת, שלא יתחילו להתעסק במת עד שיגיע הזמן לפי שיטת ר"ת (כי אז החלו אנשי החברה קדישא בעיסוק במת מיד עם צאת הכוכבים, שלא להשהות את המת שלא לצורך). רבי חיים ענה לה, כי בירושלים הוכרעה ההלכה כפי שיטת הגאונים, כל יחיד רשאי כמובן להחמיר על עצמו, אך בציבור ובפומבי לא ייעשה שום דבר המשנה את המנהג הקיים. תוך כדי דיבור נכנס גבאי החברה קדישא וסיפר לר' חיים כי נפטר עוד יהודי מחשובי העיר, ושאל לדעתו בקשר לבעיה כל שהיא שהתעוררה. הרבנית האלמנה שעמדה עדיין בבית, כאשר שמעה את השיחה, אמרה לר' חיים, שהואיל וכפי שהיא מבינה ישנו עוד נפטר בעיר, הרי ניתן בקלות לסדר שיטפלו קודם בנפטר השני, וממילא כבר יעבור הזמן והכל על מקומו יבוא בשלום. ר' חיים ענה לה, כי הואיל ובעלה נפטר לפני הרב השני, הרי לפני מנהגי ירושלים יש להתעסק בו קודם. ר' חיים אמר לאלמנה דברי נחומים וביחוד על בעלה הרב שהחמיר על עצמו, אך הסביר לה כי הבעיה עקרונית ומשמעותית מאד, והוא לא יכול להורות דבר שיש בו פגיעה במנהגי ירושלים שיסודותם בהררי קדש.
