|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן – עוזרר קוצני
"ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין? דתניא: הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם. ותניא אידך: הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן, והן כלאים בכרם. קשיא אהדדי! אלא שמע מיניה: כאן בעוזרדין, כאן בשאין עוזרדין. שמע מיניה" (עירובין, לד ע"ב).
פירוש: ומנא תימרא דשני לן [ומנין תאמר, תביא ראיה, ששונה לנו ההלכה] בין עוזרדין לשאין עוזרדין? דתניא [שהרי שנינו בברייתא]: הקנין והאטדין וההגין (מיני קוצים) מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם משום שכלאי הכרם אינם אלא ירקות שבין הגפנים. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: הקנים והקידן (מיני קידה) והאורבנין - מין ירק הן, והן כלאים בכרם, קשיא אהדדי [קשה מזה לזה] שבמקור אחד נראה שהקנים הם כאילן, וממקור אחר נראה שכירק הם. אלא שמע מינה [למד מכאן] שיש לחלק: כאן בעוזרדין [בקנים שהתקשו] הריהם כאילן. כאן בשאין עוזרדין [בשלא נתקשו] דינם כירק. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד מכאן] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
השימוש בפירות שונים לסחיטה – "סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין" (שבת, קמד ע"ב).
בגרסה שבש"ס וילנא אנו מוצאים "הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן" אך בכל כתבי היד שמצאתי באתר "אגודת פרידברג לכתבי יד יהודיים" (6 כתב"י) נכתב במקום "קנין" "עוזרדין". גרסה זו עמדה גם לפני רש"י שפירש: "עוזרדין אטדין והיגין - מיני קוצים הן". השם "עוזרדין" מוזכר בסוגייתנו בשתי משמעויות שונות. "עוזרדין" הם קנים יבשים וכפי שפירש רש"י: "עוזרדין - שהוקשה כבר הרי הן כאילן, וכי שרינן בשאינן עוזרדין בעוד הקנים רכין, דהוו כירק, ובירק לא הזכירו חכמים שבות". המשמעות השניה היא של עץ פרי שעל פי רש"י בסוגייתנו הוא קוצני: "עוזרדין אטדין והיגין - מיני קוצים הן". על זהות ה"עוזרדין" ראו במאמר "והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין" (שבת, לח ע"א).
רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 223-225). לעיון נוסף:
בצמח השדה: עוזרר אדום, עוזרר קוצני
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
