סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מה עושים עם האינטרסים? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

עירובין נט ע"א


ושל רבים ונעשית של יחיד - אין מערבין את כולה, אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה, שיש בה חמשים דיורין, דברי רבי יהודה.

יש מין תחושה שמלווה אותי, שגם כאשר אני עושה דברים שבקדושה, מצוות ומעשים טובים, תמיד יש איזה מקום פנימי שבו יש לי אינטרס כלשהו בעניין, והמעשה הוא לא מאה אחוז טהור ומוקדש כולו רק לאלוקים. האם זה תקין?

תשובה מרתקת לדילמה הזו, כותב האוהב ישראל מאפטא (חג השבועות) על בסיס המשנה שדנה בעיר שהייתה של רבים והפכה לעיר של יחיד, שהדין הוא שתמיד צריך לשייר בה מקום ללא עירוב, כדי שלא תשכח תורת איסור ההוצאה מרשות לרשות.

העירוב, מסביר האוהב ישראל, הוא מהלך רוחני שבו מבטלים את רשות הרבים, שמייצגת את הסטרא אחרא, שנותנת את התחושה כאילו יש רבים שמנהלים את העולם, והופכים את המקום לרשות היחיד, שבה יש אדון אחד לעולם, והכל מנוהל על פיו.

העולם דומה לרשות הרבים שהפכה לרשות היחיד, שכן הקב"ה נתן בבריאת העולם רשות לסטרא אחרא לטעת את תחושת הפירוד ממנו, וכעת המשימה המוטלת על כתפינו היא לעשות את העולם הזה שוב לרשות היחיד על ידי העירוב שמגלה שגם המקומות שנראים כנפרדים הם בעצם חלק ממנו.

אבל המהלך הזה לא יכול באמת להיות מושלם, תמיד יהיה בו איזה "שיור" של מקום ללא עירוב, מקום שיחשב תמיד כרשות הרבים המפרידה בינו ובין יחידו של עולם – הקב"ה. השיור הזה תמיד יהיה שם, הוא חלק ממשימת החיים שלנו, להכיר בעובדה שלמרות שהוא שם, ישנה אמת שעולה עליו.

זה המקום ממנו מגיעה תחושת נפרדות מריבונו של עולם, גם אם היא עדינה מאוד וכמעט איננה מורגשת.

אבל, גם לעניין הזה ישנו פתרון שאותו מציגה המשנה, בדמות העיר "חדשה" שהיו גרים בה חמישים דיורין, ושעצם קיומה מחוץ לעיר הגדולה שהייתה בסמוך לה, אפשר לכל העיר הגדולה להיות מוקפת בעירוב ללא שיור.

זאת משום שהמספר חמישים הוא מספר שמייצג את השגת שלימות התובנה, "חמישים שערי בינה". זהו מצב שבו האדם מביא את עצמו לתודעה נפשית כה עמוקה ביחס לשליטה הטוטאלית של הקב"ה בעולם ובחיים, עד כדי שבמקום הנפשי הזה לא נותר כלל שיור לסטרא אחרא, כי התודעה הזו ממלאת את הכל בנוכחות האלוקית.

אצל הצדיקים הגמורים זוהי תודעה שמקיפה את כל החיים, אבל גם אדם רגיל יכול להביא את עצמו למצבים רגשיים ונפשיים כאלו לעיתים, כמו בשעת תפילה או לימוד תורה, והמצבים הללו הם אלו שמזינים ונותנים את הכח להמשיך ולהתמודד עם קיומה של רשות הרבים בנו ומחוצה לנו.

תגובות

  1. יט תשרי תשפ"א 16:58 כמאמר הפסוק | עלי

    בירמיה לא,כא: כִּי-בָרָא ה' 'חֲדָשָׁה' (העיר חדשה) בָּאָרֶץ, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר (עמ"י את השכינה).

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר