בארץ ישראל אין "עיר של יחיד"
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין נט ע"א
במשנה נזכר ש"עיר של יחיד" אינה נחשבת לרשות הרבים מן התורה ואפשר לעשות עירוב בכל העיר כדי להתיר לטלטל בה חפצים בשבת. ב"בירור הלכה" תובא מחלוקת הראשונים בביאור המושג "עיר של יחיד", ולדעת הרבה ראשונים הכוונה היא לעיר ששייכת לאדם יחיד, שהוא בעל הבית של כל הבתים בעיר ומשכיר אותם לתושבים. עיר כזאת שנמצאת בבעלות פרטית אינה נחשבת לרשות הרבים מן התורה.
בזמנו של מרן הרב קוק זצ"ל, פנה אליו אחד מדייני העיר אנטוורפן בהצעה מדוע ניתן להקל ולסמוך על העירוב במקום מסוים. אחת הסיבות שבגללן הוא רצה להקל הייתה מטעם "עיר של יחיד".
בתשובתו ענה לו הרב קוק מדוע אכן ניתן לסמוך על העירוב, אולם בקשר להצעה לסמוך על ההיתר של "עיר של יחיד", כתב: "אמנם הקולא דעיר של יחיד לא מסתבר בזמן הזה, דהממשלה היא של העם ולא של המלך, כמו שהיה בדורות הקודמים". כלומר: המושג הזה כבר לא קיים בזמננו, כי בדרך כלל אין כיום עיר ששייכת לאדם אחד.
על פי דברי הר"ן (נדרים כח,א ד"ה במוכס), בארץ ישראל מעולם לא היה קיים דבר כזה, כי ארץ ישראל שייכת לכל עם ישראל ולא לאדם פרטי, שכן הוא כותב לגבי הכלל "דינא דמלכותא דינא": "דוקא במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ, אבל במלכי ישראל לא לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפין בה."
