מיהו מחלל שבת בפרהסיא?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין סט ע"א
ב"הלכה ברורה" מובא פסק הרמב"ם שיהודי המחלל שבת בפרהסיא, או שעובד עבודה זרה – הרי הוא כגוי לכל דבריו.
הפוסקים דנים בשאלה מה היא ההגדרה המדויקת של "מחלל שבת בפרהסיא". אחת השיטות היא שאפילו אדם המחלל שבת בפני רבים, אם הוא מתבייש לחלל שבת בפני אדם גדול – דינו כמחלל שבת בצינעא. מקור הדברים הוא במסופר בגמרא על אדם שהוציא משא בשבת לרשות הרבים, אולם כאשר ראה את רבי יהודה נשיאה – כיסה את הדבר מחמת בושה. תגובתו של רבי יהודה נשיאה הייתה שאדם זה אין דינו כגוי אלא כיהודי, כי הוא נחשב למחלל שבת בצינעא, ומבאר בעל ה"תורת חיים" שכוונתו לומר שאף על פי שבפני אנשים אחרים הוא חילל שבת, מכיוון שמחמת הבושה מרבי יהודה נשיאה הוא כיסה זאת – אין דינו כמחלל שבת בפרהסיא.
סיפר יהודי שהיה גר בצעירותו בשכונת נחלאות, בתקופתו של ר' אריה לוין זצ"ל, והיה מעשן סיגריה גם בשבת, ששבת אחת הרב לוין עבר בנחלאות, והוא מחמת הבושה ניסה לכבות את הסיגריה. ר' אריה עצר אותו ואמר לו: "כבר עברת עבירה כשהדלקת את הסגריה, אל תעבור עוד עבירה ותכבה".
ר' אריה דיבר איתו עוד מעט, בירך אותו בשבת שלום והמשיך. אותו יהודי נהפך להיות ממחזיקי בית הכנסת שלו, ושומר שבת, בין השאר בזכות ר' אריה לוין זצ"ל.
