מה שבאמת יש בנו / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
עירובין ק ע"ב
אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה.
יש לפעמים שהאדם חושב לעצמו, אמנם יש בתורה ציווי כזה או אחר, אבל לי אין את כוחות הנפש או הגוף לבצע אותו. האם זה אכן כך? האם יש מקום לקבל כזו טענה?
הסבר מרתק שמתבסס על דברי הגמרא בסוגיה זו - שאילו לא הייתה ניתנת התורה היינו לומדים כל אחת מהמדות הטובות מבעל חיים אחר, אומר רבי דוד שלמה אייבשיץ (ערבי נחל, פרשת עקב דרוש ב').
הוא מסביר שבכל אחד מבעלי החיים ניתנו תכונות, שמאפשרות לו להשיג את מה שהקב"ה ייעד לו, כמו קרני השור או קוצי הקיפוד, שמכוונים כך שהם יוכלו להלחם עבור הייעוד המסויים שלהם בכלים שמתאימים למבנה גופם, לתכונות הנפש שלהם ועוד.
וזה הפירוש בדברי הגמרא "היינו למדים צניעות מחתול". תכונת הצניעות שהחתול ניחן בה ניטעה בו בכדי שהוא יוכל לממש את הייעוד שאלוקים קבע עבורו.
מדברי הגמרא הללו עולה, שבעצם בשביל שהיהודי יוכל לקיים את דברי התורה, נאספו בו כל התכונות הטובות הטבועות בבעלי החיים, וזהו הפירוש הפנימי "אילו לא הייתה ניתנה תורה היינו למדים וכו'", היינו, אם לא הייתה ניתנת התורה, לא היה צריך לקבץ בנו כל כך הרבה תכונות מיוחדות, מכיוון שלא היו לנו כל כך הרבה ייעודים לממש ושקשורים בתכונות הללו.
מכיוון שניתנה התורה, ובמסגרתה ניתנו לנו ציוויים שמקיפים מכלול שלם של תכונות נפש וגוף שאנו נדרשים לגייס כדי לבצע את הציוויים הללו, ממילא גם ניטעו בנו כל אותם כשרונות שקיימים בטבע העולם בכדי שנוכל גם להצליח באותן משימות.
לכן, כאשר אדם מרגיש שבמשימה רוחנית מסויימת הוא לא יכול להצליח, יש כאן חוסר הבנה בסיסי. כי יחד עם הציוויי גם נתן לנו הקב"ה את התכונות שמאפשרות לקיים אותו על הצד הטוב ביותר.
