מה אניח לעת זקנה
כתובות סב ע"א
"רבי יוחנן הוה קסליק בדרגא, הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי, איפחתא דרגא תותיה, סליק ואסקינהו. אמרי ליה רבנן: וכי מאחר דהכי, למה ליה למיסמכיה? אמר להו: אם כן, מה אניח [כח בעצמי להשתמש בו (רש"י)] לעת זקנה".
קשה, הרי אדרבה, כדי להתחזק צריך האדם דוקא לעמול ולחזק את שריריו, כמו שאמרו במסכת בבא מציעא דף עז ע"א על "אכלושי דמחוזא, דאי לא עבדי חלשי", אותם פועלים היו נחלשים כאשר לא היתה עבורם עבודה במשא (רש"י) או בחפירה (רמב"ם).
אלא שבמה דברים אמורים, בפעילות גופנית מתונה. ואילו פעילות גופנית מאומצת מדאי עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים למי שאינו כשיר לה. גם פעילות כזו נצרכת לפעמים בשעת חירום, כמו באותו אירוע של התמוטטות המדרגות, אך יש לה מחיר. רבי יוחנן "דבעל בשר הוה" (ברכות דף יג ע"ב; נדה דף יד ע"א) נצרך בזקנותו לסיוע רק עבור פעילויות גופניות מאומצות שסיכנו את בריאותו, כגון טיפוס במדרגות רבות.
עוד י"ל שהרי צריך ביאור למאמר הברייתא במסכת אבות פרק ה משנה כא: "בן שמונים לגבורה", ככתוב: (תהלים צ, י) וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, הרי אדרבה, בן שמונים תשש כח גבורתו.
אלא שפירש תוספות במסכת בבא מציעא דף קו ע"א "דלמא אי הוה התם היה בו רוח וגבורה ודעת להלחם והוה מקיים ביה (שמואל א יז, לו) גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ". כלומר שרוח גבורה נותנת כח למעלה מהיכולת הרגילה אשר בה: (מסכת בבא מציעא דף צג ע"ב) "הארי הדוב... הרי אלו אונס".
לכן דוקא בן שמונים שהתמעט ממנו כח היצר, יש בו רוח לעשות גבורות מיוחדות. ורוח זו אינה באה בדרך הטבע וההתעמלות אלא בכח התגברות מיוחדת של הרוח בעתים מיוחדות.
