טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים – שלכת

"תני חדא: אחד אילן לח ואחד אילן יבש. ותניא אידך: במה דברים אמורים בלח, אבל ביבש מותר. אמר רב יהודה: לא קשיא; כאן בשגזעו מחליף, כאן בשאין גזעו מחליף. גזעו מחליף יבש קרית ליה? אלא: לא קשיא; כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים. בימות החמה הא נתרי פירי! בדליכא פירי" (עירובין, ק ע"ב). 
 

פירוש: תני חדא [שנויה ברייתא אחת]: אחד אילן לח ואחד אילן יבש אסור לעלות ולהשתמש בהם, ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: במה דברים אמורים שאין עולים באילן לח, אבל ביבש מותר. אמר רב יהודה: לא קשיא [קשה], כאן שאסור שגזעו מחליף. כאן כשאין גזעו מחליף, שאילן שהוא יבש כעת ויוכל להתחדש משורשיו לאחר זמן מסויים, הוא האילן היבש שנאסר. ותוהים: אילן שגזעו מחליף יבש קרית ליה [אתה קורא לו], והרי אילן כזה אינו יבש כלל? אלא לא קשיא [קשה], מדובר באילן יבש שאין גזעו מחליף, ואולם כאן שהתירו הריהו בימות החמה, וכאן שאסרו בימות הגשמים. שבימות החמה רואים הכל שאילן זה מת, אבל בימות הגשמים שיש אילנות רבים שעליהם נושרים אין יודעים איזהו אילן חי ואיזהו מת. ומקשים: בימות החמה, הא נתרי פירי [הרי נושרים פירות האילן] שנשארו מהשנה שעברה כאשר הוא עולה עליו, ויש לאסור אף בו שמא יבוא להורות היתר לעצמו לתלוש אף בלח! ומשיבים: בדליכא פירי [בשאין פירות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: שלכת          שם באנגלית: Fall           


הנושא המרכזי: עצים בשלכת חורף


רש"י מפרש את ההבדל בין ימות החמה וימות הגשמים: "בימות החמה - יבש מותר, דליכא אפילו משום מראית העין, שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין, והא דקתני אסור בימות הגשמים, שאין ניכר בין לח בין יבש, ואיכא משום מראית העין". מראית עין זו נובעת מכך שרוב עצי הפרי עומדים בחודשי החורף בשלכת ולכן לא ניתן להבחין בין עצים חיים ויבשים. מבין מיני העצים השייכים לקבוצה זו ומוזכרים בספרות חז"ל הם הגפן, התאנה, תפוח, אפרסק, שקד, רימון, אגוז המלך ועוד. אמנם קיימים גם עצי סרק נשירים אך משאלת הגמרא בהמשך "הא נתרי פירי" אנו לומדים שמדובר בעצי פרי (תמונה 1).

אנו מבחינים בין שני סוגי עצים ושיחים, בעיקר רחבי עלים, על פי האופן בו הם מחליפים את עליהם. צמחים הנקראים ירוקי-עד משירים ומחליפים את עליהם בהדרגה ולכן הם נושאים עלים במהלך כל השנה. לעומתם צמחים רבים הנקראים נשירים משירים את כל עליהם בעת ובעונה אחת לקראת העונה הקשה עבורם. צורת השרת עלים זאת נקראת שלכת. רוב העצים בחצי הכדור הצפוני עומדים בשלכת חורפית אך צמחים מסויימים עומדים בשלכת קייצית. בתקופת המעבר, בין עונת הפעילות של הצמח ובין עונת התרדמה, העלים משנים את צבעם והצמח עובר לעיתים כמה מופעי צבע, עד לנשירתם המלאה של העלים. שינויי הצבע נובעים כתוצאה מהתפרקות הכלורופיל, המקנה לצמח את צבעו הירוק, דבר המאפשר לצבענים אחרים להיראות במקומו. הצבענים הבולטים בעת השלכת הם אדומים וצהובים וצבעים אלו שולטים ביערות עצים נשירים בתקופת השלכת (תמונות 2-4).

השלכת החורפית מהווה התאמה להתמודדות עם תנאים קשים כקור, רוחות, ברד ושלגים. נשירת העלים אינה נובעת ישירות מתנאי הסביבה אלא כתוצאה מהתפתחות רקמת נתוק המפרידה בין העלה והענף. מנגנון זה התפתח כדי לתת מענה לבעיות הסביבתיות. הוצעו סיבות רבות להתפתחות השלכת אך הבולטת שבהן היא העובדה שהצטברות שלג על שטח עלווה גדול עלולה לגרום לקריסת העץ (תמונות 5-6).

להבדל בין עצים ירוקי עד ועצים נשירים יש אולי תוצאה הלכתית. העובדה שחרוב ושקמה ירוקי-עד מתבטאת בכך שצילם גורם לנזק משמעותי יותר לגידולים שמסביבם. מסיבה זו אומרת המשנה: "אילן שהוא נוטה לשדה חבירו, קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת". ראו בהרחבה במאמר "ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת". איזכור נוסף של שלכת חורף בהקשר הלכתי מובא במסכת עבודה זרה (מח, ע"ב) העוסקת באיסורים הקשורים לעצי אשירה: "מתניתין. זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה, והחזירין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים; ר' יוסי אומר: אף לא ירקות בימות הגשמים, מפני שהנביה נושרת עליהן והוה להן לזבל". מפרש רש"י: "שהנבייה - עליו נושרין בימות הגשמים מן האילן".
  

תמונה 1. שקד בשלכת + פירות		תמונה 2. אלה ארצישראלית בשלכת

תמונה 3. מטע גודגדנים - כפר עציון		תמונה 4.

תמונה 5. שלג באלון שבות		תמונה 6. אלון שבות - עצים שנשברו בסופת שלגים

     

לעיון נוסף:

י. ירושלמי, "שלכת – התופעה הביולוגית והשתקפותה בתנ"ך".
א. פרגמן-ספיר, "מופעי שלכת בישראל", גן ונוף אוקטובר-נובמבר 2018.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.