ואחר כן באו בניך
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
פסחים כ ע"א
בגמרא מופיע המושג "חיבת הקודש", כלומר שאף דבר שאינו ראוי לקבל טומאה על פי הכללים הרגילים, אם הוא של קודש, מתוך חיבת הקודש הוא יכול לקבל טומאה. רבינו חננאל מבאר שהדבר נובע מתוך תאוותו של האדם לקודש, כלומר שההרגשה המיוחדת שיש לאדם כלפי דברים שבקדושה מרוממת את נפשו וגורמת לו להתייחס אליהם באופן נעלה יותר ובגלל החשיבות המיוחדת הזו יש להם מעמד מיוחד.
השפת אמת (לחנוכה) מבאר שגם נס חנוכה גרם לרוממות הנפש, כי לפני שנעשה הנס היו ישראל מרוחקים מהקדושה. אמנם בית המקדש היה קיים אז, אבל גם בזמן שבית המקדש היה קיים היו צריכים יגיעה רבה כדי לראות את הדברים בפנימיותם, ובית המקדש עצמו מבחינה חיצונית לא בהכרח גרם להתעלות הנפש אצל כל אחד, והיוונים החשיכו את עיניהם ורוחניותם של עם ישראל וגרמו להם להיות שפלים מאוד.
אך לאחר שנעשה נס חנוכה והראה לנו הקב"ה חיבה ונתן לכך אות ומופת מן השמים – נמשכו עם ישראל אחר הנס הזה והתרוממה נפשם אל הקדושה, ולכן נאמר בנוסח של על הנסים: "ואחר כן באו בניך וכו'", כלומר דווקא לאחר שנעשה הנס, מתוך חיבתו של הנס שרוממה את נפשם – באו וטיהרו את המקדש והדליקו נרות בחצרות קדשך.
