מה מטרתו של עמל התורה? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
פסחים מב ע"ב
ועמילן של טבחים וכו' - פת תבואה שלא הביאה שליש, שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא.
למה שמים דגש כל כך חשוב על עמל התורה, למה לא מספיקה ידיעת התורה ודי?
תשובה מיוחדת בעניין, מביא האדמו"ר בעל הישועות משה מויז'ניץ בשם זקנו האמרי נעם מדז'יקוב (דברי אלקים חיים, חלק ג, עמ' רעג), שאומר כי המושג "עמילן", רומז למילה עמל, ובדיוק כשם שהגמרא בסוגייתנו קובעת כי טבעו של עמילן של טבחים, הוא לשאוב את הזוהמה מהמרק, כך בדיוק טבעו של העמל שמשקיע האדם בלימוד התורה הוא לשאוב ממנו את הזוהמה הפנימית שנמצאת בתוכו.
הדברים הללו כל כך יסודיים ועיקריים במהותה של היהדות, עד כדי כך שרש"י מפרש על הפסוק (ויקרא כו, ג) "אם בחקתי תלכו", שכוונתו של הפסוק לומר כי ההליכה בחוקי התורה פירושה: שתהיו עמלים בתורה, משום שכל מהותה ותכליתה של נתינת התורה הייתה בשביל להוציא את הזוהמה והלכלוך הפנימי של האדם.
את הרעיון הזה ניתן ללמוד מתוך דברי הגמרא (שבת קמו, א) שקובעת כי במעמד הר סיני, בעת קבלת התורה פסקה זוהמתן של ישראל. היינו שכל התכלית שלשמה ניתנה התורה, היא בכדי להוציא את הזוהמה הזו מתוך עם ישראל.
לכן, אם האדם רואה בתורה עוד מידע שעליו לצבור, אכן לכאורה אין עקרון ביגיעה ועמל, אולם אם האדם רואה בתורה, את מה שהיא אכן – מקור שממנו ועל ידו הוא אמור להיות אדם טוב יותר, קרוב יותר לאלקים ופחות שקוע ברע ובזוהמה, אזי יש עקרון גדול וחשוב דווקא בלימוד תורה מתוך עמל.
