טעות שנובעת מחוסר הבהרה
הרב דב קדרון
פסחים מב ע"א
המים שבהם לשים את הבצק של המצות צריכים להיות "מים שלנו", כלומר מים שנשאבו לפני הלילה והתקררו במהלך הלילה. בגמרא מסופר שרב מתנה דרש ברבים שכך יש לעשות, והאנשים עמי הארץ שהיו שם חשבו שהוא מתכוון שצריך להשתמש דווקא במים שלו, ולמחרת כולם הביאו לו את כליהם כדי שימלא להם מהמים שלו.
המפרשים מקשים מדוע הובא מעשה זה בגמרא? בשם ר' ישראל מסלנט אומרים שמעשה זה בא ללמד עד כמה גדולה הייתה אמונת חכמים אז, שלא פקפקו אותם אנשים ברב מתנה ולא הרהרו אחר הוראתו, אלא קיבלו את דבריו בתמימות ובפשטות. השפת אמת כותב שמעשה זה בא ללמד את הדרשנים והרבנים שידברו בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
בקשר לזה סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א: אורח מארץ ישראל נקלע פעם להלוויה בקהילה בחו"ל וראה שכשהכניסו את המיטה לחצר בית הכנסת, הוציאו את כל ספרי התורה מארון הקודש, וכל הקהל יצא לקראת המיטה בשירה ובריקודים. הגבאי הסביר לו שלפני שנים רבות הגיע לשם ת"ח מירושלים ובמהלך דרשתו הזכיר שמנהג ירושלים הוא לערוך הקפות לנפטר, ומאז הם עושים כך כמו בשמחת תורה. כוונתו של הדרשן היתה, כמובן, להקפות שעורכים אנשי החברה קדישא לנפטר, לפני הורדתו אל הקבר, אבל הוא לא שת ליבו לכך שהוא נואם בפני יהודים בורים ועמי הארץ, והיה עליו לדקדק בכל מילה שהוא מוציא מפיו, כדי שלא יפרשו את הדברים כפי שפירשו.
