האם מנהג חשוב יותר מהלכה?
הרב דב קדרון
פסחים נא ע"א
בני חוזאי נהגו להפריש חלה מעיסה שנעשתה מאורז. כאשר אמרו זאת לרב יוסף, אמר שצריך להראות להם שזהו מנהג טעות, ויבוא זר, שאינו כהן, ויאכל את אותה הפרשת חלה בפניהם. הסיבה לכך שצריך להפסיק אותם ממנהגם היא שמא יבואו להפריש מן האורז על עיסה שנעשתה מחמשת מיני דגן, ויחשבו בטעות שיצאו ידי חובה.
מכאן מוכיח הפרי חדש (סימן תצו סעיף טו) שיש מנהגים שצריך לבטלם, כגון מנהג זה שיש חשש שיביא לידי איסור. זאת בניגוד לדעת המהרי"ק (שורש ט) שפסק לגבי מקום שהיה מנהגם בשבת בראשית שאחד מן הקהל שמתנדב לתרום מעות לצורך מאור בית הכנסת יעלה לתורה ראשון, וגם נהגו שאם יש שם כהן שהוא קונה את אותה עלייה לתורה, או מוחל על כבודו ויוצא מבית הכנסת. פעם אחת אירע שלא רצה הכהן לקנות וגם לא לצאת, ולא עוד אלא שלא רצה ללכת לבית כנסת אחר אשר שם לא היו נוהגים המנהג הזה והיו נותנים לו לקרוא ראשון כדינו. בני בית הכנסת הכריחו את הכהן לצאת באמצעות שלטון העיר, וכתב להם המהרי"ק שאכן הכלל הוא ש"מנהג מבטל הלכה", אף אם המנהג עצמו הוא בניגוד להלכה, ולכן הם נהגו כשורה.
הפרי חדש, לעומת זאת, כותב שאין לקבל כל מנהג, אלא צריך לבדוק האם יש בו חשש שיביא לעבירה, או שזהו מנהג שנהגו בטעות, או שהמנהג עצמו הוא בניגוד להלכה – אז יש לבטלו, כי העיקר הוא שמירת ההלכה, שמעמדה גבוה יותר ממנהגים.
