מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
משפט וענישה לעבריין ישראל וגוי
"בן נח נהרג בדיין אחד, ובעד אחד, שלא בהתראה, מפי איש ולא מפי אשה, ואפילו קרוב", בעוד שיהודי שהרג אדם, ניתן להענישו בעונש מיתה במסגרת הסנהדרין רק ע"פ שני עדים והתראה, ולא ע"פ עדות קרוב. מה פשר ההבדל? ניתן להסביר זאת ע"פ עיקרון כללי שקבע הראי"ה קוק: "אצל בן נח הפרטים הולכים יותר מצד הטבע, ואצל ישראל הנם מוגבלים מצד קדושת דין תורה". (עץ הדר השלם, אות א, עמ' כב). בני נח מצווים במסגרת שבע המצוות המוטלות עליהם, לקיים מערכת משפט כדי שיוכלו לקיים חיי חברה תקינים. עשית משפט אצלם גויים הוא צורך חברתי- טבעי, ועל כן עד אחד, ואפילו הוא קרוב יכול להעיד. בעוד שסנהדרין המענישה אדם שרצח או שעבר עבירה אחרת, המטרה איננה רק לקיים סדר חברתי תקין, אלא ובעיקר צדק אלוקי. העבריין פגע וקלקל את העולם בעשותו רע, והעונש נועד לתקן ולבער את הרוע בעולם. ועל כן גזרה תורה שרק בשני עדים יקום דבר, וקרובים פסולים אף אם ברור שהם נאמנים.
אמנם כשאין באפשרות הסנהדרין להעניש את הרוצח ע"פ התנאים הנדרשים כי הרוצח רצח בנוכחות עד אחד למשל וללא התראה, אזי יש בסמכות הסנהדרין להענישו על בסיס הוראת שעה, או שמערכת השלטון המדינית – המלך היא זו שתענישו. כאן יופעל רק המרכיב שנועד לקיים סדר חברתי תקין. כך מסביר זאת הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק: "וכן מלך ישראל יש לו רשות להרוג. דדוקא לדון בדיני סנהדרין, בחוקים תורנים שמצווה עליהן לדון, צוותה התורה דבעי (=שצריך) שני עדים, אבל מלך ישראל דרשות ניתן להם, והוא לתיקון המדינה, דינם כמו שנתנה התורה הנימוסית לבני נח. וזה ענין מושכל" (אור שמח הלכות מלכים ג, י). מלך עוסק אף הוא בשעה ובסדר החברתי, ומבחינה זו סמכותו השיפוטית דומה למשפט בני נח. בעוד שמשפט התורה הוא בכינון הצדק האלוקי בעולם, ורק כשאין אפשרות ובהוראת שעה, הם יכולים לדון גם כן ע"פ עד אחד, ודיין אחד.
