טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא – תרנגול הבית
"ואימת רתח? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא, כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא. כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי! כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי, בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי(1)" (ברכות, ז ע"א).
פירוש: ושואלים: ואימת רתח [ואימתי כועס] הקדוש ברוך הוא? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא [באותן שלוש שעות ראשונות של היום כאשר מלבינה כרבולת התרנגול ועומד על רגל אחת], שבבעלי חיים ניכרת שעת הזעם כשנראה שהחיים מסתלקים מהם, והם מחווירים לפתע. ושואלים: כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי [שעה ושעה גם כן הוא עומד כך] ומה סימן הוא זה? ומשיבים: יש הבדל, שכן כל שעתא [שעה] אית ביה שורייקי סומקי [יש בה], בכרבולת, חוטים אדומים, שלא החווירו לגמרי], ואילו בההיא שעתא [באותה שעה] שהקדוש ברוך הוא כועס לית ביה שורייקי סומקי [אין בה חוטים אדומים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תרנגול הבית שם באנגלית: Chicken שם מדעי: Gallus gallus domesticus
שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא
נושא מרכזי: הכרבולת כמייצגת את "מצב רוחו" של התרנגול
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
דבריו של אביי צופנים בתוכם סודות ורמזים והם הרבה מעל השגתי אך ייתכן ו"כעסו" של הקב"ה מתבטא בתופעות בעולם הטבע ביניהן גם "מצב הרוח" של התרנגול. בשורות הבאות אנסה לבדוק האם צבע כרבולת התרנגול עשוי להשתנות ולאיזה משתנים פיסיולוגיים והתנהגותיים הדבר קשור? חשוב להדגיש שייחוס רגשות, במובן האנושי, לבעלי חיים איננו מוסכם על רוב האתולוגים אך למרות זאת אנו יכולים למצוא בספרות המדעית שימוש (אולי מושאל) במונחים מתחום זה. למשל אחד מהפרקים בדיווח סקר(2) נשא את השם "הדבקה רגשית ואמפתיה" (Emotionalcontagion and empathy).
בפרק זה דווח מחקר שבדק כיצד תרנגולות מגיבות ל"ידיעת" מצוקה של אפרוחיהן. החוקרים מצאו הוכחות חזקות לכך שהתרנגולות חוות לא רק "הדבקה רגשית" אלא גם אמפתיה. 32 תרנגולות נחשפו לשלושה מצבים: א. הזרמת משבי רוח מרתיעים בעוצמה מתונה אל תוך כלובי התרנגולות. בשלב זה הן "למדו" על חוסר הנוחות הנגרמת מהפרעה זו. ב. הזרמת משבי רוח כאשר אפרוחים נמצאים יחד עם התרנגולות. ג. בקרה שכללה משבי רוח שכוונו אל מחוץ לכלובים. התרנגולות חוברו למוניטורים שמדדו את קצב פעימות הלב ואת טמפרטורת העין והכרבולת. כמו כן נצפו באופן רציף ההתנהגויות והשמעת הקולות של התרנגולות והאפרוחים.
התרנגולות לא הראו תגובות התנהגותיות ופיסיולוגיות משמעותיות למשבי הרוח כשהיו ללא האפרוחים. בניגוד לכך כאשר הבחינו באפרוחים נחשפים למשבי הרוח הן הגיבו באופן התנהגותי ופיסיולוגי שהצביע על מצוקה רגשית. התגובות כללו עליה בקצב פעימות הלב, ירידה בטמפרטורת העין והכרבולת דבר שנובע מהתכווצות כלי הדם הפריפרליים ועליה בטמפרטורת חלקי הגוף הפנימיים. התרנגולת נעמדו באופן דרוך והשמיעו "קרקור אמהי". מחקר נוסף כלל בקרות שהבטיחו שהתרנגולות הגיבו רק כתוצאה "מידיעת" משמעות זרמי האוויר ולא כתוצאה מתגובה של האפרוחים להפרעה הזאת.
תפקידה העיקרי של כרבולת התרנגול הוא לשחרר עודפי חום לסביבה. בנוסף לכך היא מעידה על פוריותו והדומיננטיות שלו. שינויים בצבע הכרבולת עשויים לאותת על שינויים ב"מצב רוחו" או בעיות בריאותיות. באופן כללי צבע הכרבולת נשלט על ידי זרם הדם והוא משתנה כאשר זרימת הדם עולה או יורדת באיזורים שונים של הגוף. תרנגול נסער או כזה שחווה עליה פתאומית בריכוז ההורמון טסטוסטרון יציג כרבולת כהה יותר. צבע הכרבולת חוזר לגוון הרגיל לאחר שהתרנגול נרגע. שינויים בטמפרטורת הסביבה עשויים לגרום לשינויים בצבע הכרבולת. אין זה יוצא דופן לראות בימים חמים תרנגול מציג לראווה כרבולת מבריקה שבה נראות פעימות זרימת דם המאפשרות להיפטר מאנרגיית חום. שיטת קרור זו חשובה למין שאין בו הזעה. לעומת זאת כאשר הטמפרטורה יורדת הכרבולת הופכת לכהה יותר כתוצאה מכך שקצב זרימת הדם מואט על מנת לשמור על החום בחלקים אחרים של הגוף.
התבהרות של הכרבולת מצבע אדום לוורוד עלולה להיות סימן לאנמיה הנגרמת בדרך כלל כתוצאה מהדבקה על ידי כינים או אקריות. אם הדבר מתרחש בעונת השרת הנוצות הרי שיתכן והוא הגורם להתבהרות הכרבולת. ניתן לשער שבשעת סכנה מערכת וויסות זרימת הדם מצמצמת את זרימתו לכרבולת ומגבירה את זרימת הדם לשרירי השלד (בעיקר רגליים והכנפיים). מנגנון זה הקיים גם ביונקים מייעל את פעולת השרירים ומאפשר מנוסה מהירה ועשוי להתבטא גם בהלבנת הכרבולת.
(1) הצבע האדום של הכרבולת נובע מכלי דם הנמצאים בה ו"שורייקי סומקי" הם שאריות דם הנראים כחוטים אדומים. המונח "שורייקי סומקי" מוזכר בהקשר דומה במסכת פסחים (עד ע"ב): "האי אומצא דאסמיק חלייה אסיר, לא אסמיק חלייה שרי. רבינא אמר: אפילו לא אסמיק נמי, חלייה אסיר. אי אפשר דלית בה שורייקי דמא". חוטי הדם הם למעשה כלי דם שנותר בהם דם ולכן נראים כחוטים אדומים.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
