טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות – לפת

"כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי" (ברכות, נז ע"ב).

פירוש: כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. ומקשים, והאמר [והרי אמר] רב: לא איעתרי [התעשרתי] עד דחזאי [שראיתי] בחלומי ראשי לפתות, והרי שהוא סימן טוב! ומשיבים: רב כי חזא [כאשר ראה אותם] בכנייהו חזא [במקום גידולם הוא שראה], אבל כשרואה בחלום ראשי לפתות תלושים סימן רע הוא לו. וכעין זה: כל מיני צבעונין (צבעים) יפין לחלום, חוץ מן התכלת. וכן כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי, ששלושתם עופות לילה ודמותם משונה ומפחידה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: לפת   שם באנגלית: Turnip   שם מדעי: Brassica rapa

שם במקורות: ליפתא   שמות בשפות אחרות: ערבית - לפת, סלג'ם 


נושא מרכזי: מהם "ראשי לפתות"?

 

לנושאים נוספים העוסקים בלפת - הקישו כאן. 
 

הראשונים חלוקים בפירוש הביטוי "ראשי לפתות". רש"י מזהה את "ראשי הלפתות" כעלים של הלפת ואילו שיטת התוס' היא שהכוונה לאשרוש כלומר לחלק מעובה הטמון באדמה. במחלוקת זו הרחבתי במאמר "כבשר בראשי לפתות" (חולין, צט ע"ב)). מסוגייתנו ניתן לקבל רמז שאכן "ראשי הלפתות" הם העלים הנמצאים מעל פני האדמה. הגמרא מחלקת בין ראיית לפתות הנמצאות "בכנייהו" לבין ראיית לפתות עקורות. מפרש רש"י: "בכנייהו - במחובר, אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת". אם הכוונה לאשרוש הרי כאשר הוא "מחובר" הוא טמון באדמה ולא ניתן לראות אותו. מאידך גיסא העלים נראים בין אם הם מחוברים ובין אם נתלשו. 

 

"ראש לפת" לשיטת התוס'          צילם: thebittenword.com



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.