תיקון קטן / רפי זברגר

פסחים ע''ג ע''א

הקדמה

אדם העובר על איסור בשבת, מתחייב (בשוגג – חטאת, מזיד ללא התראה – כרת, מזיד והתראה – סקילה) אך ורק אם עשה ''מלאכת מחשבת''. אחת ההגדרות ל''מלאכת מחשבת'' היא מלאכה הגורמת לתיקון. באופן עקרוני, אם הפעולה גורמת לקלקול פטורים מענישה. ישנם שני ''קלקולים'' עליהם יש מחלוקת: חובל ומבעיר, יש המחייבים ויש הפוטרים.
במשנתנו למדנו על חיובי חטאת כאשר מקריבים קרבן פסח פסול. הגמרא מקשה מספר קושיות לדעה הסוברת כי ''מקלקל בחבורה פטור'' מהו התיקון באותן פעולות המחייבת חטאת.
 

הנושא

אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי אזלת לקמיה דרבי זריקא, בעי מיניה: לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור, שחטו שלא לאוכליו - חייב מה תיקן?
רב הונא ביקש מבנו לשאול את רבי זריקא מספר שאלות לגבי משנתנו, כמוסבר בהקדמה. שאלה ראשונה: איזה תיקון יש בשחיטת פסח שלא לאוכליו (עבור זקנים או חולים שאינם אוכלים את הקרבן) הפוסלת את הקרבן?
תיקן, אם עלו - לא ירדו.
עונה רבי זריקא לבנו של רב הונא: יש בכל אופן אפשרות לתיקון גם אם שחט שלא לאוכליו. אמנם הקרבן פסול, אך מכיוון שהפסול אירע בעזרה (שחיטה לא כשירה) אם בכל אופן העלו את אימורי הקרבן על המזבח, לא מורידים אותם ושורפים אותם על המזבח. אם כן, התיקון הוא במקרה של ''בדיעבד''. אם בדיעבד העלו את האימורים למזבח, יש ''תיקון'' בכך שהם נשרפים על המזבח ולא מורדים משם.
שחטו ונמצא בעל מום – חייב, מה תיקן?
ממשיך להקשות בנו של רב הונא: התירוץ הקודם אינו תופס במקרה הבא של המשנה. אם שחטו את קרבן הפסח, ולאחר מכן ראה כי יש מום בבהמה, הרי שהתברר למפרע כי השחיטה הייתה פסולה והשוחט מתחייב קרבן חטאת. במקרה זה אין את הדין ''אם עלו לא ירדו'', שהרי הפסול אירע לפני שהבהמה הגיעה לעזרה (נפל מום קודם לכן) ולכן שאל בנו של רב הונא, איזה תיקון יש במקרה זה?
תיקן בדוקין שבעין, ואליבא דרבי עקיבא דאמר: אם עלו - לא ירדו.
ענה לו רבי זריקא, כי רבי עקיבא סובר כי גם במקרה שיש ''מום קל'' של קרום המכסה את עיניו של הבהמה הנקרא ''דוקין שבעין'' - ''אם עלו לא ירדו''. והמשנה מדברת במקרה של דוקין שבעין לדעת רבי עקיבא.
שחטו ונמצא טריפה בסתר – פטור, הא בגלוי – חייב, מה תיקן?
בנו של רב הונא מדייק מהמשך המשנה הפוטרת את השוחט קרבן פסח מהבאת חטאת, אם נמצאה טריפה מוסתרת בגוף הבהמה לאחר השחיטה (מוגדר כאונס שאינו מחייב חטאת), ומדייק ואומר כי אם הטריפה נמצאת במקום גלוי - מתחייב חטאת. וגם כאן אין את הדין של ''אם עלו לא ירדו'' שכן, אימורי קרבן פסול אינם מוקטרים, גם לא בדיעבד, אם כן, מהו התיקון במקרה זה?
תיקן להוציא מידי נבילה.
עונה לו רבי זריקא, שיש תיקון מסוים בכך שהבהמה נשחטה ואינה טמאה טומאת נבילה חמורה (אלא רק אסורה באכילה כדין בהמת טריפה), וזהו ''תיקונה''.
מתקיף לה רבינא: הא דתניא, השוחט חטאת בשבת בחוץ, לעבודה זרה - חייב עליה שלש חטאות, מה תיקן?
מקשה רבינא על תשובתו של רבי זריקא: שחיטה אסורה כמו זו של המשנה (נמצאה טריפה) אינה מפקיעה מטומאת נבילה כפי שאמר רבי זריקא, שהרי מצאנו ברייתא המחייבת שלוש חטאת לשוחט בהמה בשבת, מחוץ לעזרה, לעבודה זרה. הבהמה שם נאסרת באכילה, וגם מטמאה למרות ששחטו אותה. הרי אנו רואים ששחיטה אסורה, אינה מפקיעה מידי טומאת נבילה, כפי שאמר רבי זריקא.
אמר רב עוירא: שמוציאו מידי אבר מן החי:
רב עוירא מתרץ שיש ''תיקון'' אחר לבני נוח. שהרי לבני נוח נאסרו רק שבע מצוות, אשר אחת מהן היא אבר מן החי. שחיטה זו של קרבן פסח מתירה לבני נוח לאכול מן הקרבן, שהרי לפני כן נאסר להם משום ''אבר מן החי''.  
 

מהו המסר

נסכם את ה''תיקונים'' האפשריים בשחיטת קרבן פסח:
1. אם העלו את אימורי הקרבן לא מורידים אותם.
2. לפי רבי עקיבא, גם מום של ''דוקין שבעין'' אם עלו לא ירדו.
3. שחיטה מפקיעה מדין טומאת נבלה (לא לפי דעת הברייתא המטמאה קרבן שנשחט באיסור).
4. הפקעת דין אבר מן החי לבני נוח בשחיטה אסורה.
ראינו כי גם ''תיקונים קטנים'' כמו אלו המצוינים כאן, מהווים ''תיקון'' המחייבים (קרבן חטאת) בשבת את האדם המבצע ''פעולת קלקול'' – "תיקון קטן" יכול לשנות דין.
כשם שאמר הבעל שם טוב: ''אור קטן מאיר חושך גדול'', כך גם ניתן לומר כי ''תיקון קטן באדם יכול לשנותו ולהפוך אותו לחיובי וטוב יותר''.
 

 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]