מדוע אין בשמים ביקנה"ז?
הרב דב קדרון
פסחים קג ע"א
כאשר חל יום טוב במוצאי שבת, נוסח הקידוש וההבדלה הוא: יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן), כלומר שלא מברכים על הבשמים כפי שרגילים בדרך כלל במוצאי שבת. ב"בירור הלכה" מובאת דעתו של רבנו גרשם מאור הגולה שפסק לברך על הבשמים, על פי התלמוד הירושלמי, אולם להלכה התקבל המנהג הנובע מהתלמוד הבבלי שאין מברכים על הבשמים ביום טוב שחל במוצאי שבת.
בדרך כלל מברכים על הבשמים במוצאי שבת, בגלל הנשמה היתירה שיש לאדם בשבת ועוזבת אותו במוצאי שבת, והריח הטוב מסייע לו להתגבר על ההלם שנובע מהחיסרון. ר' לוי יצחק מברדיטשב (קדושת לוי ויקרא לפסח) מסביר שגם ביום טוב יש נשמה יתירה, אולם היא שונה מהנשמה היתירה שיש בשבת, כי בשבת שקדושתה קבועה מבריאת העולם – הנשמה היתירה באה לאדם כהשראה מלמעלה, אולם ביום טוב שקדושתו נקבעת על ידינו – הנשמה היתירה באה לאדם כתוצאה מהתעוררותו לקדושת ושמחת החג.
ייתכן שהמחלוקת בין הבבלי לירושלמי האם יש צורך בבשמים במוצאי שבת שחל בו יום טוב, כדי להשיב את נפשו, תלויה בשאלה: האם יש לאדם הלם כתוצאה מהשינוי בין הנשמה היתירה ששרתה עליו בשבת כתוצאה מהשראה עליונה, לבין הנשמה היתירה של יום טוב התלויה בהתעוררותו לשמחה ולקדושה. לדעת הירושלמי יש צורך בבשמים, כי הפער בין שתי הנשמות היתירות הוא גדול מאוד, ויש צורך להשיב את הנפש, אולם לפי התלמוד הבבלי הפער שבין שתי הנשמות היתירות אינו גדול כל כך, לכן אין צורך בבשמים כדי להשיב את הנפש.
