איך צריך לומר דברי תורה? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
שקלים ז ע"א
רב גידל אמר: האומר שמועה בשם אומרה, יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנאמר [תהילים לט ז] אך בצלם יתהלך איש.
מבקשים ממני מידי פעם לדבר בציבור. מה אני יכול לעשות בכדי לא להגיע לכדי גאווה על דברי התורה שאני אומר?
עצה לעניין זה מופיעה בשמו של האדמו"ר בעל הישמח ישראל מאלכסנדר (מופיע בספר תפארת ישראל אות רה) שכאשר נתמנה להיות לרבי על החסידים, אמר על יסוד דברי הגמרא הללו, שלמעשה כאשר אדם נדרש לדבר דברי תורה, הרי שעליו לראות את עצמו כמו מי שחוזר על דברי תלמידי החכמים אותם הוא מצטט כשהם עומדים לפניו.
זאת אומרת, שבדיוק כשם שאילו היה תלמיד חכם מסוים עומד לפניך בשעת הדרשה, והיית אומר דברים שהוא עצמו אמר או כתב, הרי מה שהיה מעסיק אותך באותם רגעים, לא היה כיצד ליפות את הדברים, או לומר אותם באופן שירשים את השומעים, אלא היית מעסיק את עצמך כיצד לומר את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר, שהרי בעל השמועה עומד לפניך, והוא מסוגל לתקן אותך בכל רגע נתון ולומר לך, לא לזה התכוונתי, התכוונתי למשהו אחר.
כך, באותו האופן צריך האדם לנהוג כאשר הוא נעמד לומר דברי תורה, כאשר המחשבה שמובילה את דבריו, היא לא מה לומר כך שהשומעים ייהנו, אלא מה לומר כך שהדברים יהיו המדויקים והנכונים ביותר.
אין מה להתגאות על אמירת דברי תורה, אלא רק להתפלל לה' שיזכנו לומר את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר, ואחרי שסיימנו לומר את שהתבקשנו להגיד, להודות על כך זכינו שלא להכשל באמירת דברים שאינם מדויקים.
