דרכים עוקפות / רפי זברגר

שקלים כב ע''א

הקדמה

בסייעתא דשמייא אנו מסיימים היום את מסכת שקלים. במאמר זה נתמקד באמצעה של המשנה האחרונה, העוסקת בדין שקלים ומצוות נוספות בזמן הזה:
השקלים והביכורים - אינן נוהגין אלא בפני הבית.
כזכור, השקלים נועדו לרכישת קרבנות ציבור. לאור העובדה שאין קרבנות בימינו, אין מצוות זו נוהגת בימינו.
וכן מצוות הבאת ביכורים, שהיא נתינת פירות ראשונים של שבעת המינים לכוהנים, אינה נוהגת בזמן הזה, עד אשר ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז נוכל להביאם לכוהנים בבית המקדש.
אבל מעשר דגן, ומעשר בהמה ובכורות - נוהגין בין בפני הבית, ובין שלא בפני הבית.
לעומת זאת, מצוות הפרשת תרומות ומעשרות אינה תלויה בבית המקדש ולכן חלה חובה לקיומה גם בימינו אנו.
המצווה להפריש מעשר בהמה (כל בהמה עשירית) גם נוהגת בזמן הזה, כיוון שהיא הוקשתה למצוות תרומות ומעשרות. וכשם שיש מצווה להפריש תרומות ומעשרות בימינו, כך יש חובה להפריש מעשר בהמה.
גם המצווה לתת לכהן את בכור בהמה טהורה נוהגת בימינו, שהרי בכור ''קדוש מאליו'' ולא תלוי במעשה של בעליו. הכהן ממתין עד שיפול מום בבהמה, וכך נעקר החיוב להקריב בהמה זו על המזבח בבית המקדש. 
 

הנושא

נעיר מספר הערות על אשר למדנו במשנה:
• למדנו כי מעשר בהמה נוהג מעיקר הדין גם בימינו, ללא בית המקדש, (כיוון שהיא הוקשתה למצוות תרומות ומעשרות), אך חכמים בכל אופן ביטלו את המצווה מחשש שמא יאכלו בשר קודשים, בלא להמתין עד שיפול בו מום (ואז יהיה מותר להשתמש בו). ביטול מצווה זו, נעשה על ידי כוח שיש ביד חכמים לעקור אפילו מצווה מן התורה, אם מדובר בשב ואל תעשה (לא להפריש מעשר בהמה).
• לאור הערה קודמת היינו מצפים כי חכמים יעקרו גם את מצוות נתינת בכור בהמה לכהן, שהרי אם הבהמה תמימה יש להקריבה כקרבן, ולא ניתן לעשות זאת בימינו. בנוסף, יש חשש של מעילה בקודשים במקרה ומשתמשים בה לשימוש של חול. בכל אופן חכמים לא עקרו דין זה, לאור הסברנו לעיל שהבכור קדוש מאליו בעת יציאתו מרחם אמו, ואין בכוחם של חכמים לעקור קדושה קיימת. לכן, משתדלים היום להקנות לגוי את הבהמה המבכרת (עתידה להיות בכור) בעודה ברחם אמה, ובכך מפקיעים את מצוות בכור מראש (בהמת גוי, גם אם הגוי שותף בלבד, אינה חייבת במצוות בכור בהמה).
 

מהו המסר

למדנו היום כיצד חכמים מתמודדים עם מצוות שיש קושי רב לקיומם בימינו. את מצוות מעשר בהמה הם עוקרים לגמרי, ופוטרים מלתת לכהן, ואת מצוות נתינת בכור בהמה לכהן, מורים להפקיע על ידי מכירת חלק מן הבהמה המבכירה לגוי.
בימים אלו (תשפ''א) אנו נמצאים לפני יום העצמאות אשר אמור לחול ב-ה' באייר, יום הכרזת המדינה, ויום הזיכרון אשר נקבע לחול יום קודם לכן. יום עצמאות יכול לחול בארבעה ימים בשבוע: שני, רביעי שישי ושבת (תמיד יחול באותו יום אשר חל בו שביעי של פסח. יש הדורשים זאת לפי הכלל של א''ת ב''ש, כאשר יום ז' של פסח מקביל לאות ע' מסוף אותיות האלף בית, וע' מסמל את יום העצמאות). מתוך ארבע אפשרויות אלו, יום עצמאות יחול בתאריך שלו רק אם הוא יהיה ביום רביעי. שהרי אם חל ביום שישי או שבת, חוששים מחילול שבת, ולכן מקדימים את יום עצמאות ליום חמישי (כפי שחל בשנה זו, תשפ''א). כמו כן, אם חל יום עצמאות ביום שני, חוששים מחילול שבת בהכנות ליום הזיכרון שיחול במוצאי שבת, ולכן מאחרים אותו ליום שלישי.
אמנם קביעת ימים אלו הינם קביעה של חכמי הדור שלנו, ואינה מן התורה כמו מצוות מעשר בהמה ובכור בהמה, אך אנו רואים את הכיוון של חכמים, לנסות ולמצוא דרכים כיצד ניתן לקיים את המצוות מבלי לעבור על איסורים אחרים.
דרך זו מלמדת אותנו גם בנושאים אחרים בחיים. לנסות ולשמור כל הזמן על עקרונות חשובים, ואם צריך – יש למצוא ''דרכים עוקפות'' כדי לנתב את דרכינו במשעול החיים, מבלי לעבור על שום איסור בדרך.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]