מי שומע את האמת ומי לא שומע?
הרב דב קדרון
יומא ד ע"ב
כאשר משה רבינו בא אל אוהל מועד נאמר (במדבר ז, פט): "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו", ולא נאמר "מדבר לו", מכאן לומדים שהקול היה נשמע רק למשה רבינו וכל ישראל לא שמעו. הקב"ה משמיע את קול הנבואה למי שהוא בוחר שישמע.
אין ספק שיש אנשים גדולים שמתעלים בקדושה ומצליחים לשמוע דברים שאנשים פחותים מהם לא שומעים.
הרב מאיר דוד כהנא זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות בהוצאת מכון הלכה ברורה) כתב שכשם שלא כולם שומעים את הנבואה כך גם לא כולם יודעים ומבינים את האמת לאמיתה. ייתכן שרק אנשים גדולים יודעים את האמת בבהירותה ולא אחרים.
יתר על כן, במצבים יוצאי דופן ייתכן שהאמת או הנבואה לא נשמעת דווקא לגדול הדור אלא למי שפחות ממנו. כך נאמר בתחילת ספר שמואל (א ג, ד): "וַיִּקְרָא ה' אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי", ופירש רש"י: "וקול יצא מהיכל ה' מבית קדשי הקדשים שקרא שמואל, ... עלי היה כהן ושומר מבפנים ושמואל היה לוי ושוכב מבחוץ וקפץ הקול דרך עלי לשמואל", כלומר שהנבואה, שהיא האמת, דילגה על עלי שהיה גדול הדור והוא לא שמע אותה, אלא רק שמואל שמע אותה. וכך כותב שם הרד"ק (פסוק ח) בשם ראב"ע: "כי לפי ששמואל לבדו היה שומע הקול ועלי לא היה שומע אותו, ידע עלי והבין כי קול הנבואה היה, שהקב"ה משמיע אותו למי שירצה".
