|
שבע מצוות בני נח ומתן תורה / הרב יהודה זולדן"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בר' ו: יב). חז"ל מתארים עולם מושחת ומקולקל להחריד, עד שלא היתה ברירה אלא להחריב אותו לגמרי, ולהתחילו כמעט מחדש. טבע בעלי החיים השתבש, האדמה לא תפקדה בצורה נורמלית. זרעו בה מין מסוים והיא הוציאה מין אחר: רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר: הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול. הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס. הדא הוא דכתיב: "כי השחית כל בשר". השחית כל אדם אין כתיב, אלא כי השחית כל בשר. רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר: אף הארץ זינתה, היו זרעין לה חטין והיא מפקא זונין. (בראשית רבה [ילנא] פרשה כח, ח).לדעות אחרות ההשחתה היא גם בשיבוש הסדר שבין בני אדם לבעלי חיים: "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל (ב' סנהדרין קח ע"א)איך עולם הקיים כבר מאות שנים מתדרדר ומגיע למצב שכזה, שכל המערכות הטבעיות קורסות? מה יבטיח שתופעה זו בעוצמה שכזו, לא תחזור שוב "ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ" (בר' ט, יא)? מה המסר לדורות בכל סיפור המבול? לעולם ללא תורה וללא מוסר, אין יכולת וזכות קיום. לעוצמות האדירות שטבע הקב"ה בעולם החומרי והפיזי, אין יכולת עמידה, ללא ערכים קבועים ונצחיים כשהאדם - נזר הבריאה, מקבל על עצמו. כך מסביר הראי"ה קוק: תורת ישראל מבארת איך קיום העולם והמוסר האנושי הם תלויים זה בזה. וממילא מובן ששכלול העולם בשכלול המוסר גם הוא קשור קשר של קיימא, זאת היא עיקר דעת אלוקים הישראלית. חטא האדם, קלקל בכללו את מוסרו, עד שמלאה הארץ חמס, השחית את דרכו, הרע את יצר מחשבות לבו. העולם מתקומם עליו, יורד מבול ומוחה את היקום כולו. שורש האדם הנשאר, מתחזק ביושרו, היושר מתאמץ בקישורו עם אלוהים, עומד ומעלה עולות לה', העולם מתבסס, והברית נכרתת על קיומו, כל עוד ימי האדם בארץ (אורות הקדש ג עמ' סו).לאחר המבול קיבלה האנושות שבע מצוות. ע"פ מסורת חז"ל כבר האדם הראשון צווה על חלק מאותם שבע מצוות בני נח, אך היתה זו פניה אישית. לאחר המבול, מהאנושות ששרדה, צומח אחר כך עולם חדש, המקבל על עצמו את שבע מצוות, שנקראים מכאן ואילך שבע מצוות בני נח. שבע המצוות הללו ברובם, אילו הם הנהגות מונעות ולא כאלה שדורשות עשיה. שש מהן הן מצוות לא תעשה, ואחת היא עשה. כך כותב הרמב"ם: על ששה דברים נצטווה אדם הראשון: על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים. אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה. הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר: "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו". נמצאו שבע מצות. (רמב"ם, הלכות מלכים ט, א)."דינים" זו חובה על בני נח להקים מערכת משפטית שתנהג על פי דיניהם, ותדון את מי שאיננו שומר על שש המצוות האחרות. אילו הם הנהגות אישיות יסודיות לקיום עולם ברמה מוסרית בסיסית. עולם בו מוטבעים "קוים אדומים" ברורים באשר להנהגות וסדרים אנושיים, יש יכולת להתקיים. אך הנהגות מונעות לא מספיקות לקדם ולרומם את העולם מבחינה מוסרית ורוחנית. מסגרת רק מגדירה גבולות אך לא מעניקה תוכן. וכך לאחר עשרה דורות מנח עד אברהם, החל לצמוח הגרעין הראשוני, ממנו יפרח אחר כך עם ישראל, שיקבל תורה ותרי"ג מצוות. ישנן הקבלות בפסוקים בין המבול, היציאה מהתיבה וכריתת הברית על קיום העולם עם קבלת שבע מצוות בני נח, לבין מה שקורה אחר כך בשעת נתינת התורה לעם ישראל. הגשם יורד על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה (בר' ז: יב; ח: ו), ומשה מקבל את התורה לאחר שהוא שוהה בהר (פעמיים), ארבעים יום וארבעים לילה (שמ' לא: יח; לד: כח). לאחר המבול נכרתת ברית, קרבים קרבנות (בר' ח: -כא), והקשת נראית בשמים (בר' ט: ב-יז). כך גם במתן תורה, נכרתת ברית, קרבים קרבנות, וגם בשמים: "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" (שמ' כד: ד-י). הרקע לקבלת שבע מצוות בני נח הוא גשם עז ומים רבים (בר' ז: יז), ובקבלת תורה "קולות וברקים וענן כבד על ההר" (שמ' יט: ז). תיאור הברית בו מקבלת האנושות שבע מצוות בני נח, דומה אם כן למתן תורה בהר סיני, ויש לראות בהצבת שבע מצוות אילו, מעין קבלת תורת האנושות. יש אף שקישרו בין קולות המבול לבין הקולות שנשמעו במתן תורה: שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: "ובהיכלו כולו אומר כבוד" (תה' כט: ט). נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? אמר להם: ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם, (תה' כט: י). כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם. אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': (ישע' סו: טז) "כי (הנה) באש ה' נשפט"! אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן" (תה' כט: יא). מיד פתחו כולם ואמרו: "ה' יברך את עמו בשלום" (שם). (ב' זבחים קטז ע"א).יש קולות של שבר וחורבן כמו במבול, ויש קולות של יצירה ובנין, של הענקת תוכן פנימי לעולם ולאנושות- מתן תורה. המבול חותם פרק בעולם שאיננו יכול להתקיים פיזית בשל קלקול רוחני- מוסרי, וממנו צומח עולם בו מוצבים לאנושות נורמות בסיסיות, ולאחריו מופיע עם ישראל, לו ניתנת תורה רחבה וגדולה, ממנו יושפע כל העולם בעתיד. |