מה הקשר בין פרה אדומה לקדש הקדשים?
הרב דב קדרון
יומא טז ע"א
כאשר הכהן ששרף את הפרה האדומה היה עומד בהר הזיתים ומזה את דמה, הוא היה עומד ורואה דרך הפתחים של חומות הר הבית ובית המקדש שהיו מכוונים בדיוק באופן כזה שיכול היה לראות את פתח ההיכל שמכוון כנגד קדש הקדשים.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (שיחות, פרשת חקת) שביאר שעניינו של יום הכפורים הוא הטיהור הגדול של כלל עם ישראל, לעומת הטיהור האישי של הפרה האדומה שמטרתה לטהר אנשים פרטיים, הוסיף להסביר את החשיבות של העמידה בזמן הכנת הפרה האדומה דווקא במקום הזה שמכוון ממול קדש הקדשים.
המקום שבו מכינים ומסדרים את הטהרה האישית של כל אחד ואחד חייב להיות "אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר יט, ד), מול המקום המרכזי של כלל עם ישראל. זאת משום שהטהרה הפרטית של כל אחד ואחד נמשכת מתוך הטהרה הכללית הגדולה ביותר של הכלל כולו. אם התוכן הפנימי של האדם הפרטי מנותק מהכלל, זהו תוכן ריק וערטילאי. רק כאשר היחיד מחובר לכלל – יש משמעות אמיתית לתוכן חייו.
לכן פוסק הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה יא): "הפורש מדרכי צבור, ואף על פי שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהן, אין לו חלק לעולם הבא".
