הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יומא נג ע"ב
תלמוד בבלי יומא נג, ב:
"רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, שדא מטרא עליה. אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי אתא לביתיה אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת. אתא מיטרא".
ממקור זה של הירושלמי עולה בצורה ברורה שצורך הצדיק מתגבר על צורך הציבור
מקור זה של רבי חנינא בן דוסא מושמט בתלמוד הירושלמי, ומסתבר שהסיבה היא שהתלמוד הירושלמי אינו מסכים שתפילת הצדיק יותר חזקה מתפילת הציבור.
על כל פנים ישנו מקור מפורש בירושלמי לכך שתפילת הצדיק אינה יכולה להתגבר על תפילת ההציבור
תלמוד ירושלמי שבת ב, ו:
"ר' כהן אחוי דרבי חייה בר בא הוה פריש. אתא בעי מיפרוש מן חגא לחנוכתה. אמר לאחוי צלי עלי. א"ל אין דצלייתי עלך. אלא אין חמיתינון לצבור מצליין למטרא לא תתרחץ על צלותי. הא דאת קטר לולבך קטור רגלך".
לפי הירושלמי, רבי חייא בר בא הצדיק אמר לאחיו שביקש להפליג בספינה בעונת הסתיו, שלא יסמוך על תפילתו שלא ירד גשם, כיוון שתפילה זאת סותרת את הצורך של הציבור.