טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

ומרעיבים את העגלים ועושין דמות עצבים – בקר הבית 

"מאי זובחי אדם עגלים ישקון? אמר רבי יצחק דבי רבי אמי: שהיו משרתי עבודת כוכבים נותנים עיניהם בבעלי ממון, ומרעיבים את העגלים, ועושין דמות עצבים ומעמידין בצד אבוסיהן. ומוציאין אותן חוץ, כיון שראו אותן רצין אחריהן וממשמשין בהן, אומרים לו: עבודת כוכבים חפץ בך יבא ויזבח עצמו לו" (סנהדרין עג ע"ב).

שם עברי: בקר   שם באנגלית: Cattle   שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: שור, פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: מה היה מעשה הרמייה של משרתי העבודה הזרה?

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.

אחד מהמושגים הבסיסיים בפסיכולוגיה התנהגותית הוא המושג "התניה קלאסית" או בשמה האחר "התניה פבלובית". התניה פבלובית נקראת על שם פיזיולוג רוסי בשם איוון פטרוביץ' פבלוב, שזכה בשנת 1904 לפרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה בזכות מחקריו על מערכת העיכול שבמהלכן ביסס את המושג התניה קלאסית הנקרא גם על שמו "התניה פבלובית".
 

"ניסוי פבלוב"

במסגרת מחקריו על מערכת העיכול שנערכו על כלבים גילה פבלוב שבכל פעם שכלביו רואים אותו, הם מתחילים להזיל ריר והדבר מתרחש גם כאשר לא היה בידיו אוכל. כדי להבין את התופעה הוא ביצע ניסוי שבו במקביל לנתינת אוכל לכלבים הוא גם צילצל בפעמון. בכל פעם שהכלבים ראו את האוכל, הם כמובן הזילו ריר (פעולת רפלקס אוטומטית). לאחר מספר פעמים בהם צילצל בפעמון במקביל להגשת האוכל, פבלוב צלצל בפעמון, אך ללא הגשת אוכל, ולמרות זאת, הכלבים עדיין הזילו ריר. הפירוש שנתן פבלוב לתופעה הוא שקיימים שני סוגי גירויים: גירוי בלתי מותנה וגירוי מותנה. גירוי בלתי מותנה הוא גירוי שהגוף מגיב אליו באופן טבעי, ללא צורך באימון, בעוד שגירוי מותנה הוא גירוי מלאכותי, שמתבצע רק אחרי למידה ואימון. הזלת הריר למראה האוכל הוא גירוי בלתי מותנה אך הזלת הריר כאשר התגלה פבלוב לעיני כלביו ללא אוכל, או צילצול הפעמון הם גירויים מותנים. הקשר בין מתן האוכל והצלצול נקראים התניה קלאסית שבה, בתהליך למידה, גירוי מלאכותי מעורר תגובת רפלקס בעקבות הופעתו כמה פעמים בצמוד לגירוי הבלתי מותנה. הגעתו של פבלוב אל הכלבים או צילצול הפעמון שהם גירויים מותנים הופיעו בצמוד לנתינת האוכל שהיא גירוי בלתי מותנה ועוררו תגובה דומה (הזלת ריר).

משרתי עבודת הכוכבים היו "זכאים" לפרס נובל לפני פבלוב משום ש"הכירו" את התופעה עוד הרבה לפניו. מפירוש רש"י משתמע שהם ערכו התניה קלאסית טיפוסית: "מרעיבים את העגלים - בעלי חיים שהיו עובדין אותן והיו מרעיבין אותן, ועושין דמות עצביהם של בעלי ממון, כלומר דמות דיוקנם, ומעמידין אותן בצד אבוסיהן של עגלים, ומחמת שהיו רואין את הדמות תמיד היו מכירין אותן ורצין אחריהם וממשמשין בהן כלומר האכילנו, ואומרין להם הכומרים עבודה זרה חפץ בך וכו". המשיכה לאוכל היא הגירוי הבלתי מותנה משום שהוא תוצאה של רפלקס טבעי. העצבים, כלומר, דמות בעלי הממון הוא הגירוי המותנה. נתינת המזון בסמוך לדמויות בעלי הממון גרם ללמידה וקישור בין המזון לאנשים - בין הגירוי הלא מותנה לגירוי המותנה.
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.