גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף רס"ח מדור "עלי הדף"
מסכת יומא
דף נג ע"ב

מדוע לא עשו ארון בבית שני?

במשנה (נג:): "משניטל ארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת" וכו'. נטילת הארון מוזכרת כבר למעלה (כא:): "חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים". ונשאלת השאלה מדוע אכן לא עשו ארון מחדש בבית שני, כמו שעשו שאר הכלים: שולחן, מזבח ומנורה, ואם משום שלא היה להם את שני לוחות הברית, הלא עשו את החושן - על אף שלא היה להם אורים ותומים. [ואמנם לגבי החושן מצינו מחלוקת הראשונים בזה: רש"י כתב בפירושו על התורה (שמות כח, ל): "ובמקדש שני היה החשן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו", ואילו התוס' (לעיל כא: ד"ה ואורים) כתבו: "אורים ותומים הוו, שאם לא כן היה כהן גדול מחוסר בגדים, אלא לא היו משיבין לנשאלין בהן", ונחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד, דהרמב"ם כתב (בהל' בית הבחירה ריש פ"ד): "ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש, ולא היו נשאלין בהן... ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמנה בגדים לכהן גדול כדי שלא יהא מחוסר בגדים", והשיג הראב"ד: "והלא אורים ותומים ורוח הקדש שני דברים הם מן החמשה שחסרו בבית שני, ולדבריו אינו אלא אחד, וחיסור בגדים שאמר אינו כלום שאינו מחשבון הבגדים". והיינו, דעת הרמב"ם - כהתוס' ודעת הראב"ד - כרש"י, ועכ"פ לדעת רש"י והראב"ד יש לדון מה בין ארון לחושן].

וכתב בזה ה'מנחת חינוך' (מצוה צה אות ט): "והנה מכלי המקדש לעשות ארון וכפורת, כמפורש בתורה, אך עיקר עשיית הארון כדי שיהיו הלוחות מונחים בתוכו, כמבואר בפרשת תרומה (כה, טז): 'ונתת אל הארון את העדות', ובפסוק מלכים (א ח, ט) 'אין בארון רק שני לוחות האבנים' וגו'... מ"מ עיקר עבור הלוחות אשר הדברות היו עליהם, ובבית ראשון שנגנז הארון עם העדות בימי יאשיה המלך ע"ה, לא עשו עוד ארון, ובבית שני לא היה ארון, כי למה צריך ארון כיון שנגנזו הלוחות גם כן, אין מצוה לעשות ארון, והארון אינו מעכב...". והיינו, כי מעיקר הדבר, מצד העבודה בביהמ"ק - הארון מצד עצמו אינו מעכב מלעשות העבודה, וגם בחסרון הארון - העבודה כשרה בביהמ"ק, ומצד עצם עשיית הארון, אין כאן שום מצוה כשאין הלוחות אתנו, ועל כן לא עשו את הארון בבית שני, ומובן - שבזה שונה החושן, שהוא אחד מבגדי כהונה המעכבים זה את זה, כי עבודה במחוסר בגדים פסולה היא, ואילו האורים ותומים אינו ממנין הבגדים, ולכן שפיר עשו את החושן גם בהעדר האורים ותומים.

יסוד הדבר מצינו גם בדברי המהר"ל ב'גור אריה' (פר' תרומה), ומצא לכך סימוכין בתורה, והוא במה שנכפל בתורה בעשיית הארון: "ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך", ונאמר שוב (שם, כא): "ואל הארון תתן את העדת אשר אתן אליך", וכתב רש"י: "לא ידעתי למה נכפל שהרי כבר נאמר 'ונתת אל הארון את העדות' (ועי"ש מה שכתב), והעיר המהר"ל: "לא ידעתי למה לא ידע, כי לפי דעתי ענין גדול יש ללמוד, דיהיו העדות מעכבים את הארון, שאם לא כתב הוה אמינא אם אין עדות יהיה הארון, דהא אצל החושן גם כן כתיב (שם כח, ל) "ונתת אל החושן את האורים ואת התומים", אפילו הכי בבית שני אף אם אין אורים היה החושן, הכי נמי שמא אע"ג דאין לוחות - יעשה הארון כבוד לשכינה, ועל זה אמר עוד: 'ונתת אל הארון את העדות' - שנה עליו הכתוב לעכב, שלא יהיה ארון אם אין עדות, ובבית שני שלא היה העדות לכך לא עשו את הארון. אבל חושן עשו אע"ג שלא היו להם אורים ותומים, ומנא להם זה, אלא גבי ארון כפל 'ואל הארון תתן העדות' לעכב, משא"כ באורים ותומים, כך היה נראה" (וכ"כ במשך חכמה שם, ועי' שפתי צדיק תרומה אות לד).

כעין זה כתוב ב'חתם סופר' עה"ת (פר' תרומה בפסוק ואל הארון תתן וכו', שנת תקפ"ו), ואלו הן דבריו: "'ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ונועדתי לך שם' וכו', רש"י נדחק בכפל זה 'ואל הארון תתן', וכבר כתב לעיל, ורמב"ן כתב שהוא נתינת טעם למה 'ונועדתי לך שם' הואיל והעדות שם. ולפע"ד להוסיף עוד, שהוא כנתינת טעם על עיקר עשיית הארון שיהיה לצורך העדות שהם לצורך השראת השכינה, הא אם אין עדות ולא השראת שכינה לא יעשו ארון, ומזה למדו אנשי בית שני שלא עשו ארון אף בלא לוחות, כמו שעשו חושן ואפוד אע"ג שלא היה להם אורים ותומים, אותן שמות הקדושים שניתנו בין כפלי החשן, אפילו הכי עשו חשן, אם כן הכי נמי היה להם לעשות ארון, אלא על כרחך מתנאי שבמקרא הזה למדו שאין לעשות ארון בלי עדות" (ע"ע שו"ת חתם סופר יו"ד סוס"י רלו; ועי' שו"ת משמיע שלום סי' צז).

ביאור שונה בזה מובא בספר מקדש דוד (קדשים סי' ב): "ונראה לומר לפי מה דאמרינן בשבועות (טו.) דכל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן, אם כן שיהא עליו דין כלי שרת אינו נעשה אלא או במשיחה או בעבודה, ונראה איזה עבודות יש בארון, דלא מצינו עבודות בארון, אם כן ליכא עבודות שיקדשו אותו, וליכא למימר דהזאות הדם על הכפורת יחנכו אותו, דלזה אין צריך ארון כלל, כדאמרינן במנחות (כז:) 'אלא מעתה בבית שני דלא הוי ארון וכפורת הכי נמי דלא עביד הזאות, אמר רבה בר עולא אמר קרא (ויקרא טז, לג) 'וכפר את מקדש הקודש' - מקום המקודש לקודש, אם כן כיון דאין צריך כלל ארון להזאות לא שייך לומר דחשיב חינוך בארון, ואם כן כיון דליכא עבודות שיחנכו את הארון, אם כן על כרחך טעון משיחה שיעשה כלי שרת, ומשיחה לא היתה רק בכלים שעשה משה, אם כן הארון צריך להיות רק זה שעשה משה". כעין זה מובא ב'פרדס יוסף' (תרומה כה, י): "ושמעתי, דלמה לא היה ארון בבית שני, והגאון ר' חיים עוזר מווילנא השיב לאדמו"ר מגור שליט"א (-האמרי אמת זצ"ל) דכל הכלים עבודתן מחנכתן, ובבית שני לא היו לוחות, משום הכי לא היה ארון דליכא לחנך" (עי' רש"ש כאן; וע"ע זוהר הרקיע להרשב"ץ מצות עשה מט).