האם מותר לגוי לעבוד בקרקע בשנת השמיטה?
הרב דב קדרון
יומא נד ע"א
גלות בבל, שנמשכה שבעים שנה, הייתה עונש על חילול הקדושה של שנות השמיטה, כפי שנאמר בתורה בפרשת בחוקותי. בגמרא נאמר שמתוך אותם שבעים שנה היו חמישים ושתים שנים שבהן לא עבר איש ביהודה, אך ישנם מקורות אחרים שמהם מוכח שבאותם שנים היו נכרים שעיבדו את האדמה, וכוונת הגמרא היא שלא עבר איש יהודי בארץ באותו זמן.
מכאן הוכיח מרן הרב קוק זצ"ל (שבת הארץ, קונטרס אחרון) שהעניין של מצוות שמיטת הארץ הוא שלא יעבדו יהודים את האדמה, אבל אם נכרים עובדים הרי זה נחשב שהארץ שובתת ממלאכה.
הוא מוכיח שכך סוברים הרמב"ם, תוספות, ספר החינוך ועוד, ועל פי זה הוא חולק על מה שכתב המנחת חינוך שכאשר נכרים עובדים בקרקע יש בזה ביטול של מצוות השמיטה, כי דברים אלו כתב בעל המנחת חינוך בלא שום ראיה.
בעניין זה יש להשוות את איסור מלאכה בשביעית לאיסור מלאכה בשבת, וכשם שבשבת אין כל איסור לגוי לעשות מלאכה, ואין אנחנו מצווים למנוע ממנו זאת, כך גם בשנת השמיטה אין כל איסור לגוי לעבוד את הקרקע ואין אנחנו מצווים למנוע זאת ממנו.
הוא מוסיף שיש לדון בשאלה מה הדין כאשר יהודי אומר לגוי לעשות מלאכה. בשבת זהו איסור מדרבנן, משום שבות, אולם בקשר לשמיטה, שהיא מצוות עשה, יש מקום לדון האם זה אסור או שמא אין בזה אפילו איסור מדרבנן.
