רק להתקרב / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

יומא נח ע"ב

דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות.

יש בי רצון גדול להתפלל כמו שצריך, אבל מצד שני, מי אני ומה אני שאגש ואבקש דברים מהקב"ה, בשעה שאני יודע עד כמה אני לא ראוי להתפלל בפניו, אז מה עושים עם הרצון להתקרב לריבונו של עולם כשהוא פוגש את המציאות הנחותה שבה אנחנו נמצאים?

רבי שלמה מרדומסק (תפארת שלמה, שמיני) עונה על השאלה הזו מתוך הכלל שקבע ריש לקיש ומופיע גם בסוגיה זו: "אין מעבירין על המצוות", וקובע כי כאשר האדם עסוק במצווה, עליו להתמקד באותו הזמן אך ורק במעשה החיובי שאותו הוא עושה, בלי לתת לעברות או למעשים הלא טובים שעשה בעבר להפריע לו במעשה המצווה. אין להן מקום בזמן ובמקום הנפשי הספציפי הזה.

וכך הוא מפרש את המשפט של ריש לקיש: "אין מעבירין" – לא נותנים לעבירות, "על המצוות", להאפיל על קיום המצוות, וכך למנוע אותנו מהן.

משום, שהמחשבה על עבירות, ועל כמה שאנחנו איננו ראויים שמגיעות בדיוק בשעה שאנחנו מקיימים מצווה, או כל פעולה טובה אחרת, היא עצמה עצת היצר שמבקש למנוע מאתנו בכל מחיר את קרבת ה', שהרי הקב"ה, כמו אב רחמן מחכה לנו, ומקשיב ברוב קשב לכל צעד, קטן כגדול שאנחנו עושים כלפיו, אז למה שאנחנו נמנע ממנו את הקרבה הזו בה בשעה שהוא לא נותן לעבירות אלו למנוע אותה?

על בסיס זה נותן התפארת שלמה פרשנות חדשה לפסוק המפורסם מתהילים (לד, טו) "סור מרע ועשה טוב", שעל פניו פונה בדרישה לאדם לחדול מעשיית הרע, ורק אחר כך להתפנות לעשיית הטוב, ואומר כי גם כאן יש קריאה לא לחשוב כלל על הרוע, אלא להתמקד בעשיית הטוב.

שכן, כאשר האדם מגיע לעשות מעשה טוב וחיובי, אומרים לו "סור מרע", תסיר ממך את המחשבות על הרוע שעשית בעבר, "ועשה טוב", ותיגש ללא דיחוי לעשות טוב.

לכן, אם בשעה שניגשים להתפלל ברגש לרבונו של עולם, או לעשות כל מעשה אחר מתוך רצון עצום ל"קרבת אלוקים לי טוב, כשלפתע אנחנו נתקפים במחשבות וזכרונות על מעשינו הרעים, ועד כמה שאיננו ראויים, עלינו לדחות אותן בשתי ידיים, ולהמשיך בכל הכוח להתקרב לה'.

זו הצפיה שלו מאתנו!