קשיי ערבוב / רפי זברגר

יומא נח ע''א

הקדמה

בסופה של המשנה בדף נ''ג, למדנו על פעולות כהן גדול לאחר הזאת דם הפר ודם השעיר בתוך קודש הקודשים, וכנגד הפרוכת:
עירה דם הפר לתוך דם השעיר, ונתן את המלא בריקן.
ההזאות עד כה היו ''יחידניות'', הזאת דם הפר לחוד והזאת דם השעיר לחוד. מעתה, מערב הכהן הגדול את שני הדמים יחדיו. קובעת המשנה כי שופכים את דם הפר לתוך הכלי של דם השעיר, ולאחר מכן מחזירים את הדם המעורב לכלי הריק.
 

הנושא

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח מזרק בתוך מזרק, וקבל בו את הדם, מהו? מין במינו חוצץ, או אינו חוצץ?
מכיוון שאנו עוסקים בערבוב דמים, שואל רמי בר חמא שאלה כללית הנוגעת לכל הקרבנות כולם (לאו דווקא לפר ושעיר של יום הכיפורים). האם בפעולת קבלת הדם (אחת מארבע פעולות שיש לבצע בדם של קרבנות: שחיטה, קבלה, הולכה וזריקה) ניתן להכניס מזרק בתוך מזרק, ולקבל את דם הקרבן במזרק הפנימי, כך שתהיה חציצה בין המזרק שהדם נמצא בתוכו לבין ידו של הכהן המקבל את הדם. ויותר ספציפית שואל רמי בר חמא: האם כשמדובר במין במינו (מזרק בתוך מזרק) האם זה נחשב לחציצה הפוסלת את הקרבן או לא.
מקור לדין חציצה בפעולת קבלה היא בפסוק (ויקרא ד', ה'): וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד: צריך שתהיה לקיחה ע''י גוף הכהן ללא חציצה.
אמר ליה, תניתוה: נתן את המלא בריקן. מאי לאו - הושיב מזרק מלא לתוך מזרק ריקן?
רב חסדא ענה לרמי בר חמא כי התשובה טמונה בדין משנתנו המצוטט בהקדמה. רב חסדא הבין את המילים ''נתן את המלא בריקן'' כנתינת המזרק המלא, המעורב בדם הפר והשעיר, במזרק אחר ריק (ריקן). ואם אמנם זו ההבנה, הרי אנו מסיקים שאין חציצה בין המזרקים, כיוון שזהו מין במינו, ולכן אינו חוצץ.
לא, עירה מזרק מלא לתוך מזרק ריקן.
עונה הגמרא כי יש להבין אחרת את דין המשנה. אין כאן נתינת מזרק לתוך מזרק אחר, אלא נתינת תכולת מזרק אחד (המכיל את דם הפר ודם השעיר) לתוך המזרק הריק, ולכן אין להוכיח מכאן על שאלתנו.
הא תנא ליה רישא: עירה דם הפר לתוך דם השעיר!
מנסה הגמרא להבין את פשר הפעולה שתוארה זה עתה. מהו הצורך להעביר שוב את הדמים המעורבים כבר במזרק האחד, חזרה למזרק השני? הרי הדמים מעורבים ומה מועילה העברה נוספת למזרק הריק.
כדי לערבן יפה יפה.
עונה הגמרא כי פעולה זו ''מחזקת'' את הערבוב בין הדמים, כך שכל טיפה וטיפה של הדם המעורב יכיל גם חלק מדם הפר וגם חלק מדם השעיר.
הריטב''א מוסיף ומעיר כי מכיוון שדם פר ודם שעיר אינם בעלי אותו משקל סגולי (תרגום שלי) ואינם מתערבבים היטב, לכן יש לערבבם פעם נוספת במזרק השני, וכך נגרום שכל טיפה וטיפה תכיל דם משני הקרבנות.
 

מהו המסר

דברי הגמרא לפי הסברו של הריטב''א מלמדים אותנו כי לא פשוט לערבב בין שני מרכיבים. גם אם שני המרכיבים הינם נוזליים אשר לכאורה אמורים להתערבב היטב, ואפילו ששניהם דמים, הרי יש לעשות מאמץ כדי לערבבם יחדיו.
כמו כן, ניתן לומר כי כל ערבוב הינה משימה. למשל, אם אנו רוצים לשתף ולערב שתי קבוצות, שתי חבורות, שני קהלים וכדו' – המשימה איננה פשוטה כלל ועיקר.
יש למצוא את המרכיבים המתחברים אחד לשני, למצוא את נקודות ההשקה ביניהם, ועל ידי ''עבודה קשה'' מגיעים בסופו של דבר לחיבור אמיתי וכן.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]