רוגע נפשי מונע עבירות
הרב דב קדרון
יומא סו ע"ב
בדרך מירושלים עד הצוק שממנו היו דוחפים את השעיר, היו עשר סוכות, שבהן היו באים אנשים לגור עוד לפני יום הכפורים, והיו בהן מזון ומים, והיו מציעים לאותו איש עתי שהיה מוליך את השעיר לאכול ולשתות.
על כך נאמר בהמשך הגמרא: מעולם לא הוצרך אדם לכך, אלא שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו.
הר"ן (דרשות, דרוש ה בסגנון אחר) כותב שהיו מציעים לו את האוכל והשתיה כדי להקל עליו את הצום, כי אינו חייב לצום, אלא שהיצר הרע ותאוות האכילה גדולים יותר כאשר הוא חושב שאין לו אפשרות לאכול, ואילו כאשר יש לו אפשרות לאכול ולשתות, הוא רגוע יותר ויכול להתגבר יותר בקלות. לכן אמרו חז"ל בכמה מקומות "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", כי מי שמצווה לחוץ יותר לקיים את חובתו וצריך כוח חזק יותר להתגבר על היצר הרע ממי שאינו מצווה.
מכאן ניתן להבין את אחת מתחבולותיו של היצר הרע, שאמרו עליו במסכת ברכות (סא,א), שהוא דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, כלומר שלפעמים היצר הרע בא מהצד השמאלי, וגורם לאדם לחטוא, אולם לפעמים הוא בא מהצד הימני, וגורם לאדם לחשוב בטעות שהוא חייב לעשות מעשה מסוים, אף על פי שבאמת אינו חייב לעשותו, ובכך מוציא את אותו אדם ממצבו הנפשי הרגוע וגורם לו להיות עצבני יותר ונתון יותר לשליטתו של היצר הרע. לכן חשוב לכל אדם לדעת בדיוק מה הם הדברים שהוא חייב בהם ומה הם הדברים שאינם חיוב מצד הדין, אלא רק הידור או חומרה, כי כשיהיה רגוע יותר יהיה לו קל יותר לקיימם.
