רבי אליעזר והאישה החכמה – על לימוד תורה לנשים
הרב עזריאל זילבר
יומא סו ע"ב
במסכת יומא דף סו מובא ששאלו את רבי אליעזר כמה שאלות על השעיר המשתלח, ועוד שאלות, ועל כולן הוא נמנע מלהשיב כי "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו".
בהמשך גמרא זו מובא, שאישה שאלה את ר' אליעזר שאלה והוא סרב עקרונית לענות לה. כך מובא שם: "שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלך וכן הוא אומר (שמות לה) 'וכל אשה חכמת לב בידיה טוו'". האישה, שהתלמוד מעיד עליה שהייתה חכמה, שאלה את ר' אליעזר, מדוע על חטא אחד, מעשה העגל, היו כמה מיני עונשים. כאן נראה, שר' אליעזר ידע את התשובה, אלא שלא רצה לענות לה. נראה שר' אליעזר, לרוב שמרנותו החינוכית, לא מוכן ללמד תורה לנשים.
בתלמוד הירושלמי מודגשת שמרנות זו, שלא ללמד תורה לנשים, באופן קיצוני יותר. כך נאמר שם :"מטרונה שאלה את רבי לעזר מפני מה חט [כך כתובה המילה 'חטא' בתלמוד הירושלמי, ללא א'] אחת במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות. אמר לה אין חכמתה של אשה אלא בפילכה דכתיב (שמות לה) וכל אשה חכמת לב בידיה טוו. אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה. אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים. וכשיצתה אמרו לו תלמידיו רבי לזו דחיתה לנו מה אתה משיב. רבי ברכיה רבי אבא בר כהנא בשם רבי ליעזר כל מי שהיה לו עדים והתראה היה מת בבית דין. עדים ולא התרייה היה נבדק כסוטה. לא עדים ולא התרייה היה מת במגפה". [תלמוד ירושלמי, סוטה פרק ג' הלכה ד' דף טז.]
מדברי הירושלמי עולה, שר' אליעזר ידע את התשובה, אך לא רצה ללמד נשים, ואמר ביטוי חריף במיוחד 'יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים'.
בשו"ת 'משפטי עוזיאל' דן בזכות נשים לבחור ולהיבחר. בתוך דבריו ישנה התייחסות לאמירה זו של ר' אליעזר. כך כותב הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: "וכן מה שכתוב אין חכמה לאשה אלא בפלך (יומא ס"ו) אינו אלא מליצה יפה להשתמט מלהשיב על שאלתה, ובאמת התלמוד עצמו מעיד שאשה זאת עצמה היתה חכמה, ואמר: שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר".
הרב עוזיאל מבין את הגמרא באופן אחר מהמוסבר לעיל. לטעמו, לא לחינם סמכה הגמרא סיפור זה, על האישה ששאלה את ר' אליעזר, לשאלות הקודמות. אלא כשם שהתחמק מלענות על השאלות הקודמות, כי לא ידע תשובה ברורה, כך גם בשאלה זו. ר' אליעזר לא ידע את התשובה, ולא משום שסבר שאסור ללמד נשים תורה.
לשיטת הרב עוזיאל, צריך לומר שהבבלי חולק על הירושלמי , שהרי בירושלמי מובאת תשובתו של ר' אליעזר, ואף ישנה הסתייגות חמורה מללמד תורה לנשים.
במהר"ץ חיות על הגמרא ביומא שם [ סו:] מובא בשם רב שרירא גאון בפסק סידרו :"והוו צריכין לחיבורו, דהא ר"א בן הורקנוס, תלמיד ריב"ז, כד שאלו ממנו הנך מילי בפרק שני שעירים, 'חלה, פלוני, כבשה, ממזר, בית, אישה' – סימן, דחאן ותניא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו". עולה מדבריו, שהרב עוזיאל זכה מדעת עצמו להבין את הגמרא כמו רב שרירא גאון, שהרי הוא מחבר את שמועת האישה עם יתר השמועות, שר' אליעזר השיב עליהן בדרך של דחייה. אלא שמהר"ץ חיות מעיר, שמהירושלמי משמע דלא כהבנה זו. עוד כותב מהר"ץ חיות להשיב על הבנת רב שרירא גאון, שהרי בגמרא [שם] נאמר: "לא מפני שהפליגן בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם", כהסבר לכך שר' אליעזר לא רצה לענות, והסבר זה מובא לפני הסיפור על שאלת האישה החכמה. מהר"ץ חיות מסיים דבריו במילים: "ודברי רב שרירא גאון צריכים עיון גדול!"
