הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יומא פג ע"א
תלמוד בבלי יומא פג, א:
"חולה מאכילין אותו על פי בקיאין. אמר רבי ינאי: חולה אומר צריך, ורופא אומר אינו צריך - שומעין לחולה, מאי טעמא - לב יודע מרת נפשו. פשיטא! מהו דתימא: רופא קים ליה טפי, קא משמע לן. רופא אומר צריך וחולה אומר אינו צריך - שומעין לרופא. מאי טעמא - תונבא הוא דנקיט ליה".
המקור לעיל הוא המקור המפורסם של הבבלי שחולה ביום הכיפור חייב לאכול על פי הוראת רופא גם אם הוא חושב שיוכל לצום. וכן להיפך אם רופא אומר שהחולה יכול לצום וחולה אומר שהוא חייב לאכול, אסור לו לשמוע לרופא.
אולם גם בסוגייה זאת יש לתלמוד הירושלמי חידוש (בכלל התלמוד הירושלמי מחמיר הרבה יותר מהתלמוד הבבלי בכל מה שקשור בשמירת הבריאות והנפש
תלמוד ירושלמי יומא ח, ה:
"חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע ר' אבהו בשם ר' יוחנן נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת".
התלמוד הירושלמי מחדש שגם אם אין כל דעה שאומרת שהחולה חייב לאכול, אם הרופא מסופק, הרי החולה חייב לאכול ביום הכיפורים.
