מה משפיע על האדם למשך כל ימי חייו?
הרב דב קדרון
יומא עח ע"א
האומנת שגידלה את אביי אמרה לו שצריך לתת לכל תינוק את צרכיו בהתאם לגילו: בהתחלה צריך לרוחצו במים חמים ולסוכו בשמן. כאשר הוא גדל יותר צריך לתת לו לאכול ביצה עם כותח (מאכל בבלי), וכאשר הוא גדל עוד יותר יש לו כבר צרכים נפשיים וצריך לתת לו לשבור כלי חרס. לכן רבה היה קונה לילדים הקטנים שלו כלי חרס סדוקים במחיר זול, והיה נותן להם אותם כדי שיהיה להם מה לשבור.
מרן הרב קוק זצ"ל (פנקס יג,קמו, מובא בלקט ביאורי אגדות) ביאר שהחשק של ילדים בגיל מסוים לאבד ולשבור דברים הוא סימן שעולם הקטנות אינו מוצא חן בעיניהם. הם כבר לא רוצים להתעסק עם דברים של קטנים. כאשר ילדים עושים דברים כאלה האנשים הגדולים מבינים ששבירת הכלים הזו באה מצד הקטנות של הילדים, ומעשי ילדות טבעיים כמו אלה לא רק שאינם מזיקים, אלא אף נותנים לילד אומץ וגבורה ומחזקים אצלו את כוחותיו הנפשיים כך שגם בגדלותו יוכל לפעול במלוא כוחו.
מכאן ניתן להבין את החשיבות של החוויות של כל אדם בילדותו. ההתפתחות הגופנית והנפשית תלויות בחוויותיו בגיל הילדות, וכמו שהמים שרחצו אותו בהם כשהיה תינוק והשמן שסכו אותו בו כשהיה תינוק משפיעים עליו למשך כל ימי חייו, כך גם האופן שבו סייעו לו הוריו לפתח את כוחות נפשו בילדותו – משפיע עליו למשך כל ימי חייו.
