הסרת כל חשד / רפי זברגר

יומא עח ע''א

הקדמה

למדנו בדף הקודם על מספר מצבים בהם מותר לרחוץ, או לעבור במים ביום כיפור: כאשר האדם מלוכלך בטיט, או כדי להאכיל פת לתינוק, או אפילו כדי להקביל פני אביו או רבו, ויש אומרים אף אם רבו הולך לתלמידו. מותר גם לעבור במים כדי לשמור פירותיו, או כדי לשמוע שיעור תורה ויש אומרים אף לחזור לביתו לאחר השיעור מותר.
במאמר זה נדון בהיתר לעבור במים בשבת, מחשש לאיסורים אחרים.
 

הנושא

שבת דאיכא מנעל מאי?
מבררת הגמרא מהו דין מעבר מים בשבת. האם ההיתר ביום כיפור נבע בין היתר מן העובדה שאסור גם לנעול מנעלים, ולכן אין חשש שהמנעל יפול תוך כדי מעבר במים, אך בשבת שהותר לנעול מנעלים, האם נחשוש שמא יפלו מנעליו ואז יטלטלם ברשות הרבים, או שמא אין לחשוש לכך.
אמר נחמיה חתניה דבי נשיאה: אנא חזיתיה לרבי אמי ורבי אסי דמטו עורקומא דמיא, ועברוה, דרך מלבוש.
נחמיה, חתנו של הנשיא הוכיח מ''מעשה רב'' של רבי אמי ורבי אסי שנהגו כך, ועברו במים בשבת, כשמנעליהם עליהם, כי אין איסור בכך.
תינח מנעל, סנדל מאי איכא למימר?
ממשיכה הגמרא בבירור: האם ההיתר הוא רק במנעלים הקשור היטב לרגליים, ואז אין חשש שיפלו תוך כדי מעבר במים, אך מהו הדין בסנדלים פתוחים? האם שם קיים חשש שמא יפלו ואולי לכן נאסור לעבור אתם במים.
אמר רב ריחומי: אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש. רב אשי אמר: סנדל לכתחלה לא
גם כאן התשובה היא דרך ''מעשה רב'' של רבינא שעבר במים גם עם סנדלים לרגליו – משמע שמותר.
בכל אופן אומר רב אשי כי לכתחילה לא יעבור בסנדלים מפני החשש שמא יפלו לו, ואז עלול לעבור על איסור טלטול ברשות הרבים.
מתוך הלימוד שלמדנו על מעבר במים גם כדי לשמוע דרשה של הרב, מביאה הגמרא את הסיפור הבא:
ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן. רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא. למחר בעי רפרם
לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא. אמר ליה: מאי טעמא לא אתא מר לפירקא? אמר ליה: הוה כאיב לי כרעאי.
כאשר ריש גלותא (ראש הגולה, תפקיד מקביל בגולה לנשיא סנהדרין בארץ ישראל) הגיע לעיר הגרוניא, ושהה שם בשבת קודש. הגיעו כל החכמים לשמוע את דרשתו, אך רבינא לא הגיע. כדי להסיר חשד כי רבינא לא הגיע לדרשה סתם, או חס וחלילה מחוסר הערכה לראש הגולה וכדו' שאל רפרם את רבינא בפני ראש הגולה למחרת לפשר סיבת אי בואו. מטרתו הייתה שראש הגולה ישמע באוזניו את הסיבה המוצדקת לאי ביאתו לדרשה. ואמנם, רבינא ענה לרפרם כי כאבו לו רגליו, ולכן לא יכל להגיע. רפרם לא הסתפק בתשובה זו והמשיך ''לחקור'' את רבינא בפני ראש הגולה:
איבעי לך למיסם מסאני! - גבא דכרעא הוה.
על השאלה מדוע לא נעל נעליים והגיע (שהנעליים ישמרו ויחזקו את רגליו הכואבות) ענה רבינא כי הכאבים היו חזקים, ולכן לא יכל גם לנעול מנעלים לרגליו.
איבעי לך למרמא סנדלא. - אמר ליה: עורקמא דמיא הוה באורחא.
המשיך רפרם והקשה מדוע אם כן לא נעל סנדלים פתוחות, שהם אינם מכאיבות ואתם יכל להגיע לדרשה. גם לכך ענה לו רבינא כי היתה שלולית מים בדרך שהיה חייב לעבור אותה, ולא יכל לעשות זאת עם סנדלים.
איבעי לך למעבריה דרך מלבוש. - אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי: סנדל לכתחלה לא?
סיים רפרם את קושיותיו על רבינא ושאלו: מדוע לא נעל את סנדליו ''דרך מלבוש'' באופן המותר גם בשבת. וגם על שאלה זו ענה רבינא כי הוא סובר כשיטת רב אשי האוסרת לכתחילה לעבור במים בשבת, גם עם סנדלים הנעולות ''דרך לבושם''. לאחר כל שאלות אלו כנראה הוסר החשד של ראש הגולה כי רבינא לא הגיע לדרשתו מסיבות לא ענייניות.
 
 
מהו המסר

יש עניין גדול להסיר כל חשד של אנשים כלפינו, ובוודאי של רבנים על תלמידיהם. נציג מספר דוגמאות:
• כאשר מינה משה רבינו את אהרן לתפקיד הכהונה אמר משה (ויקרא ח', ה'): וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לַעֲשֽׂוֹת׃ לפני שאנשים יביעו מורת רוח למינוי זה, משה מקדים ואומר לכולם כי מינוי זה הוא משמים – הקדוש ברוך ציוה למנות את אהרן על הכהונה. נקרא לכך ''פעולת מנע'' לפני בוא החשד העתידי.
• מסופר בתוספתא על מסכתנו (פרק ב' , הלכה ה') כי משפחת בית גרמו היו בקיאים במעשה לחם הפנים. ובין היתר מסופר עליהם כי מעולם לא נמצא פת נקיה ביד בניהם או בנותיהם, כדי שלא לעורר חשד כי הם לקחו מלחם הפנים במקדש.
המקור בתורה לכך הוא בסיפור בני גד ובני מנשה שביקשו נחלה מעבר הירדן המזרחי, ומשה הסכים לכך בתנאי שהם יעזרו במלחמת כיבוש הארץ ביחד עם שאר השבטים ורק לאחר מכן ישובו ויחזרו למשפחותיהם בעבר הירדן. כל זאת כדי להיות "נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל''ב, כ''ב).
זו הסיבה להתאמצותו של רפרם בקושיותיו לרבינא בפני ראש הגולה – הסרת כל חשד לעובדה שלא הגיע לדרשתו מסיבות שאינן מוצדקות. וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]